גורבצ'וב הנהיג רפורמות פוליטיות וכלכליות במטרה להפריח את יחסי החוץ ואת מצב הכלכלה הדועכת. הוא כיהן בשלטון כאשר התפרקה ברית המועצות, והתפתחות מדיניות החוץ שקידם הובילה לסיום המלחמה הקרה בשנת 1991. במהלך תקופת שלטונו פעל ללא הצלחה למנוע את ההתפרקות דרך רפורמות שהובילו לליברליזציה. בשנת 1990 זכה גורבצ'וב בפרס נובל לשלום. גורבצ'וב הפך למנהיג ברית המועצות בשנת 1985. מטרתו הראשונית הייתה להוציא את ארצו מהמשבר הכלכלי והמדיני בו הייתה נתונה, אך במקביל לשמר את אופיה הסוציאליסטי. גורבצ'וב קידם רפורמות בברית המועצות שהתחלקו בין ליברליזציה פוליטית: גלאסנוסט וליברליזציה כלכלית: פרסטרויקה. בהתחשב בצורך בהלוואות עבור הרפורמות הכלכליות ובעובדה שהכלכלה הרוסית נגררה אחרי ארצות הברית במרוץ החימוש הגרעיני, גורבצ'וב קידם הסדר ביחסי ארצות הברית–ברית המועצות. גורבצ'וב נפגש מספר פעמים עם הנשיאים האמריקנים רונלד רייגן וג'ורג' הרברט ווקר בוש עבור הסדר היחסים וסיום מרוץ החימוש הגרעיני. בהמשך, הוציא גורבצ'וב את כוחות הצבא האדום מהמלחמה באפגניסטן ובאופן הדרגתי גם מארצות הגוש המזרחי.

סיום יד הברזל הסובייטית על מזרח אירופה הוביל לדמוקרטיזציה של ארצות החסות הסובייטיות לשעבר. בשנת 1989 הרפורמות הפוליטיות שקידם גורבצ'וב הובילו לבחירות נשיאותיות עבור משרת נשיא ברית המועצות. גורבצ'וב פעל לפייס בין הרפורמיסטים והראקציונרים ולא הצליח למנוע את התחזקותן של תנועות לאומיות בדלניות שקראו לפירוק ברית המועצות. גורבצ'וב היה נתון במעצר בית במהלך הפוטש הכושל של אוגוסט ב-1991 שאורגן בידי ראקציונרים שפעלו לשימור ברית המועצות, אך בסופו של דבר זירז את קריסתה של המעצמה. בסופו של הפוטש, נשיא רוסיה הסובייטית, בוריס ילצין, חתם עם עמיתיו באוקראינה הסובייטית ובלארוס הסובייטית על פירוקן של ארצות אלו מברית המועצות. כמו-כן, גורבצ'וב איבד את רוב סמכותו שהועברה לילצין במהלך הפוטש. גורבצ'וב נותר מעורב בהמשך בפוליטיקה של הפדרציה הרוסית החדשה לפני שיצא לגמלאות. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הביע את "תנחומיו העמוקים" על מותו של נשיא ברית המועצות לשעבר, מיכאיל גורבצ'וב - כך מסר דוברו של פוטין לסוכנות הידיעות אינטרפקס. עיתונאי שהיה אמו בקשר אמר כי בחודשים האחרונים גורבצ'וב הביע חוסר שביעות רצון מהמלחמה באוקראינה. ואף טען כי "פוטין הרס את כל מה שהוא בנה". הקרמלין הביע את תנחומיו: "מדינאי שיירשם בספרי ההיסטוריה". עם זאת, בהודעה הם גם אמרו כי "ההתקרבות שלו למערב בתקופת שלטונו לא הייתה במקומה".