חלקם של ארגוני פשיעה בפעולות פשיעה פיננסית זינק אשתקד פי שלושה והגיע ל-19% לעומת 6.8% בלבד בשנת 2020. כך מוסרת (14.9.22) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בדוח שלה לשנת 2021. גם חלקו של מימון הטרור עלה משמעותית - מ-9% ל-14.6%. לעומת זאת ירדו בצורה חדה חלקן של עבירות המס (11.2% לעומת 18.5%), עבירות השוחד והשחיתות (8.7% לעומת 14.1%) ועבירות מרמה, הונאה וזיוף (23% לעומת 31.5%). הרשות גם מדווחת על דפוסי הלבנת ההון שזוהו אשתקד, וכאן לא ניתן להשוות ל-2020 בשל שינוי בפילוח. פעילות בינלאומית היוותה 18.7% מכלל ההלבנות, פעילות במזומן תפסה 12.8%, פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים (הצ'יינג'ים) היוותה 12.3%, הלוואות ואשראי תפסו 8.9%, וניצול חשבונות בנק - 8.2%. הערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנות הון ומימון הטרור קובעת, כי הצ'יינג'ים מצויים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לניצולם לעבירות כאלו. צ'יינג'ים הפועלים ללא רישיון מדורגים בדרגת סיכון חמש (הגבוהה ביותר), צ'יינג'ים הפועלים בתחום סיכון כמו מטבעות הקריפטו נמצאים בדרגה 4.5, ואפילו הצ'יינג'ים שבפיקוח מצויים בדרגה ארבע. אחריהם באים: שימוש במזומן (סיכון 4.2), נכסים ומטבעות וירטואליים (3.7), מסחר בינלאומי (3.7), נדל"ן (3.7), ישויות משפטיות (3.7) ומלכ"רים (3.7). עבירות המקור המהוות את הסיכון המשמעותי ביותר להלבנות כספים הן הונאה (דרגה חמש), חשבוניות מס פיקטיביות (4.7), סחר בסמים (4.7), סחיטת דמי חסות (4.7) ארגוני פשיעה ובמיוחד במגזר הערבי (4.5) ועבירות מס (4.2). ראש הרשות, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, אומרת כי על-מנת להגביר את המלחמה בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת, ביצעה אשתקד הרשות קפיצת מדרגה טכנולוגית ושכללה את יכולות האיסוף וההערכה של המודיעין הפיננסי. השנה שמה הרשות דגש על המאבק בפשיעה החמורה במגזר הערבי, בסחיטת דמי חסות, בפשיעה במרחב המקוון, בחשבוניות הפיקטיביות ובמימון טרור.