יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, קיבל (יום ו', 21.10.22) את עתירתו של ח"כ משה ארבל (שס) נגד חברת הדקה ה-90 בשל פרסום המציע הטבה כספית עבור הצבעה בבחירות הקרובות. החברה תישא בהוצאות העותר בסך של 20,000 שקלים. בעתירה נטען כי מודעה של הדקה התשעים בע"מ, הנחזית להצעה לשובר כספי עבור הצבעה בבחירות לרשימה מסוימת, היא עבירה על סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת. הדקה התשעים טענה מנגד כי מדובר ב"קמפיין מסחרי פרובוקטיבי". בהחלטתו כותב השופט עמית: "המשפט הראשון בפרסום של המשיבה [הדקה התשעים בע"מ] – ה"טיזר הפרובוקטיבי" כלשונה של המשיבה – "הדקה ה-90 בוחרת ___! לחצו עכשיו לקבלת שובר בשווי 150 ש"ח" – לשונו מפורשת וברורה ואינה מצריכה פרשנות כלשהי. האדם הסביר שנתקל במשפט זה, כאשר הוא משולב בשמו של מועמד העומד בראש רשימה מסוימת, אינו יכול שלא לפרשו אלא על-פי הוראת החוק: "הנותן או המציע שוחד על-מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת". כך פשוטו של מקרא, ועל תגובתו של הקורא הסביר אנו יכולים ללמוד, בין היתר, מנספח א לעתירה, שבו הביא העותר [ח"כ ארבל] צילום של תגובת אנשים שונים ברשת הטוויטר, שנתקלו ב"טיזר" של המשיבה... לא בכדי הגיעו למוקד פניות הציבור של ועדת הבחירות פניות רבות בעניין זה, של מי שראו בפרסום הצעה לשוחד בחירות פשוטו כמשמעו. עמית הוסיף כי דומה, שאף הדקה ה-90 אינה טוענת אחרת, ורק טוענת שכל מי שלוחץ על "טיזר" זה, ומגיע לעמוד הנחיתה, מבין מייד כך או אחרת. אולם הבנה מאוחרת זו, שמצריכה לחיצה על ה"טיזר", אינה משנה את העובדה הפשוטה שבעיניו של הקורא הסביר, המשיבה "מציעה שוחד על-מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת. עוד הוסיף יו"ר ועדת הבחירות המרכזית: "שווה בנפשך אדם שחושש לפרטיותו (לדוגמה), ואינו רוצה ללחוץ על הטיזר, וממילא אינו מגיע לעמוד הנחיתה, ואינו קורא את כל הבהרות המשיבה. מבחינתו של אדם זה, הוצעה לו תמורה כספית עבור הצבעה לרשימה מסוימת, ואין זה משנה כלל ועיקר מה יחסו לרשימה זו. "סוף דבר, העתירה מתקבלת, המשיבה תסיר מיד כל פרסום המציע הטבה כספית עבור הצבעה בכלל, או הצבעה לרשימה מסוימת, והכל כמפורט בהחלטתי. יש להצר על כך שהמשיבה לא הטתה אוזן להתראות שקיבלה, ובנסיבות ההפרה, המשיבה תישא בהוצאות העותר".