מעולם לא היו גבולות ארץ ישראל גבולות של קבע, ובכל דור ודור ובכל תקופה חל שינוי בין הרחבה ובין הצרה של גבולות הארץ. גם בעת האחרונה, נפרדנו זמנית מגוש קטיף - וזה, כמובן, בהחלט לא סופי, במיוחד לאור ההשפעה הדמוגרפית של קבוצת הדתיים-חרדים על הרכב אוכלוסיית מדינת ישראל, השפעה שתיתן אותותיה ותעצב ממשלה אחרת מאלה שידענו עד כה, בזמן הקרוב.
כאזרח המדינה, איני ממש זקוק לגבול של קבע, ולא מפריע לי כהוא זה לחיות במצב של אי וודאות כל עוד מבטחי בעליונות הצבאית המוחלטת של צה"ל על כלל מדינות ערב, עליונות המהווה תנאי הישרדותי לקיומה של מדינת ישראל, והפערים הולכים ומתרחבים.
אמנם, כשם שלכנופיות הטרור העוטפות את המדינה מכל עבר יש חלום להשמיד את מדינת ישראל, וכשם שלשליט אירן המרוחקת מאיתנו יש חלום בלהות לחסל את הציונות, כך גם לנו יש חלום, אך אנו מבינים שמדובר בחלום וזמנו יגיע בעתיד כלשהו, ואילו אויבי המדינה והעם - חיים את חלומם, וביחד עם קיצוני השמאל בישראל שהולכים ומאבדים השפעה פוליטית ושליטה שלטונית - פועלים ונכשלים לקיים את ה"חלום-עכשיו".
לכן כלל לא התרגשתי כששרת החינוך לשעבר, הגברת
יולי תמיר, הכריזה על כוונתה ללמד ילדי ישראל מהם הגבולות הנשאפים על ידה [הקו הירוק], וגם עתה, משנתבשרנו כי שר החינוך של היום -
גדעון סער - לא קיים את הוראת קודמתו, לא ממש חגגתי.
זה לא חשוב כיצד נכנה את הקווים, אלא חשוב הוא - מה נעשה בתוכם וכיצד נתווה את המציאות.
מצדי, שיגידו כי רמת הגולן היא שטח סורי בשליטת אסד - זאת ועוד - אפשר לומר לאסד כי מדובר ברמת הגולן שהיא הייתה לא מזמן שלו, וכבשנו אותה.
אם הוא יכול, שיכבוש בחזרה. זה לא משחק ילדים, אלא משחק מילים. כל עוד קצרין מתרחבת ויש בנייה ברמת הגולן, כל עוד המפעלים ברמה משגשגים - וכך הוא המצב לאשורו, מה לי ולקו הירוק?!
גבולות הארץ הם פונקציה של זמן.
מאז ומתמיד לא היו אלה גבולות של קבע, ולא נראה כי יהיו גבולות קבע למדינת ישראל במצב בו ליברמן רוצה להשתחרר מאום אל פחם ובגין רוצה את ירושלים רבתי לפי הגדרתו, יעלון לא רוצה לתת שום דבר לערבים וברק ניסה ועודנו מנסה לתת אך אין מי שיקבל, כנופיות הטרור אינן יכולות לקבל מדינה כי אז ייאלצו לנטוש את הדבר שהם עושים הכי טוב והוא - טרור, ו
שלום עכשיו רוצים "חלום עכשיו".
ועוד משהו, יציבות הגבול אינה ערובה להישרדות ולביטחון - אלא הגבול הינו פרי של גחמות ותהפוכות פוליטיות; הרי לא מכבר התנסינו בכך בעצם ימי ההתנתקות, שלא נכפתה עלינו אלא פשוט יזמנו אותה וביצענו אותה, כך סתם, ללא שום שכל.
