תוכנית החיסול של עו"ד קורב יצאה לדרך, לאחר מעקב ובילוש אחר הפרקליט. נוצר מגע קרוב עם האובייקט. עו"ד קורב מלמד בבית ספר למשפטים וקל להירשם לקורסים שהוא מעביר. ואכן, אחד מתלמידיו גויס למשימה. הקשר האינטימי בין מורה לתלמידיו מפיק מפיו לעיתים מרגליות לא פרלמנטאריות. מרגליות כאלה נאמרות בקלות בלתי נסבלת בחדרי חדרים, או מאחורי האוזן של מקובל. אבל לא מקובל שייאמרו בפרהסיה. הן נאמרות בינך לבין עצמך, או בינך לבין חבריך הקרובים. נכון, זה לא מחמיא
לכנות שופטים "חמורים". אבל הבושה היא למי שאמר אותם ולא על מי שעליו נאמרו הדברים, כביכול ולכאורה. זאת ועוד, אפשר שבקרב "עדר" השופטים העצום ישנו חמור או שניים. בעצם, אופתע אם אין! אך לחשוב שכולם חמורים באמת, זו בעיה של פרשנות זדונית, מרושעת ומגמתית שאין טעם לדוש בה.
כל ימי בחרותי נשאתי בגאון את הכינוי "יששכר חמור גרם" ולא חשתי נכלם! ולפעמים אני מודה בחמוריותי על מעשים לא מוצלחים שעשיתי. הרי מי שאינו עושה, בוודאי שאינו טועה ואינו נכשל.
השלב השני של מלאכת החיסול היה בהליך של פרסום עיתונאי דרמטי. שלושה עמודי שער בעיתון של המדינה נועדו "להוציא להורג" את מי שזוהה כגורם הסיכון מספר 1 של הנאשם הבכיר, מיודענו
אהוד אולמרט.
לעיתון היה תפקיד פסיבי לכאורה. הוא קיבל מידע. הוא ביקש לפרסם. הוא ביקש לסחוט כמה נקודות של רייטינג. הרי זו תכליתו המסחרית של העיתון. שלושה עמודי שער בליווי פרשנות מתנגחת הפכו את האירוע מאירוע פיקנטי לאירוע דרמטי שבו אמירה פוחזת הפכה לחתירה תחת יסודותיה של מערכת המשפט. האומנם? עד כדי כך?
האם העיתון היה "סוכן משוטה" של הארגון? הרי הארגון השתמש בעיתון
ידיעות אחרונות כפלטפורמה לחשיפת האירוע וליצירת דעת קהל תומכת בהרחקת עו"ד קורב. האם העיתון בחר לפרסם את שפרסם ומיטב פרשניו פירשנו כפי שפירשנו והאם הם עשו זאת במסגרת שליחות עיתונאית צרופה? או שהיה לקברניטי העיתון אינטרס מובהק לסייע לאהוד אולמרט, ועל כן הוביל קו ניצי שתוצאתו יכלה להיות הרחקה ונידוי של ה"מוח" המשפטי?
האם במקרה הזה לא היה צריך להעמיד על כף המאזניים את האינטרס הציבורי, שבו האשמות נגד ראש ממשלה החשוד בעבירות של הפרת אמונים בדרגה המקרבת אותו לעבירת שוחד, או הענשת פרקליט בעמדת מפתח, ששומו שמיים, השמיע נפיחה חסרת טעם וריח.
לאחר שהפרקליט לא התפטר וסירב לחסל את עצמו לדעת, וגם הממונים עליו לא נפלו במלכודת שנטמנה גם להם, התבקש
השלב השלישי בעזרת גורמים אחרים - העמדה לדין משמעתי וקבלת החלטת ביניים, ולפיה עד שלא יסתיים ההליך המשמעתי, מוגלה ומגורש עו"ד קורב מבית המשפט. ההליך המשמעתי הינו פתח התקווה של שוחרי השיבוש של משפטו של אולמרט. והוא בבחינת "קש הצלה" ולא "קרש הצלה". ההליך המשמעתי המתנהל בנציבות שירות המדינה לא חסם את המשך עיסוקו של קורב בתיק ובתביעה, למעט הזכות להופיע בהיכל הצדק. את האבסורד הזה יבטלו בקרוב, אלא אם יושת על קורב עונש לא מידתי בהליך המשמעתי.