ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ורעייתו בר כץ מערערים על הרשעתם בפרשת התרמית בנתב"ג. הערעור הוגש (21.11.22) לבית המשפט המחוזי מרכז, באמצעות עו"ד בועז בן-צור. השניים הורשעו בקבלת דבר במרמה, בכניסה לישראל שלא כחוק וביציאה ממנה שלא כחוק, ובתחילת החודש הם נדונו לחודשיים מאסר על תנאי ולקנסות בני 2,000 שקל. נוה וכץ - שהיו אז בני זוג - ביקשו להסתיר מרעייתו דאז של נוה, חני נוה, את עובדת נסיעתם המשותפת לתאילנד בספטמבר-אוקטובר 2018. הם הורשעו, כי לשם כך הם פעלו במשותף במרמה, כדי לאפשר לכץ לצאת מהארץ ולהיכנס אליה בלא רישום. הם פעלו בדרך שהציע נוה, ולפיה הוא יקבל את אישור המעבר (gate pass) וימסור אותו לכץ. ביציאה מן הארץ קיבל נוה את האישור בעמדה הממוכנת, השניים השתהו כדי שייווצר הרושם כאילו גם כץ קיבלה אישור ואז מסר נוה לכץ את האישור שלו. כץ העבירה את האישור בשער האלקטרוני ואילו נוה נצמד לנוסעת אחרת והשתחל איתה. השניים פעלו בצורה דומה כאשר שבו ארצה, אך נתפסו. הנשיאה היוצאת של בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון, קבעה, כי המעשים היוו עבירה ברורה על חוק הכניסה לישראל, והם קיבלו במרמה את ההימנעות מרישום יציאתה של כץ מן הארץ. בחקירות במשטרה קשרו השניים את המעשים להליך הגירושין של נוה, אשר טען שנתוני הנסיעות שלו דולפים לרעייתו דאז, אם כי בבית המשפט הכחישו את קיומו של קשר כזה וטענו שהמעשה היה פרי החלטת בן-רגע ולא תכנון מראש. רון העדיפה את הגרסה שמסרו נוה וכץ במשטרה. היא דחתה את טענתה של כץ בעדותה, לפיה הם חששו שמא חני נוה תגיע לנתב"ג ותפגע בהם פיזית, באומרה שאין בה היגיון ושאין היא נותנת מענה להתנהגותם בכניסה ארצה. רון דחתה גם את הטענות המשפטיות שהעלתה ההגנה נגד ההליך. הטענה המרכזית הייתה לאכיפה בררנית, אך רון דחתה אותה כבר בתחילת ההליך ואומרת שאין סיבה לחזור ממנה. עוד דחתה את הטענה לפיה מדובר בשיקולים זרים אשר נבעו ממעמדו של נוה כראש הלשכה; המדינה אמרה שהיה זה שיקול, אך לא מרכזי. בגזירת העונש דחתה רון את בקשתם של נוה ובר לבטל את הרשעתם, אם כי הסתפקה בענישה מקלה בעיקר בנימוק שעצם ההרשעה משרתת את האינטרס הציבורי ואת הרתעת הרבים.