אין זו הפעם הראשונה בה נתבעים גרינברג והעריייה בסוגיה זו. גרינברג טען כי הנחה להסיר את הפרסומים האסורים אך בסמוך להגשת העתירה הנוכחית התברר לו כי הנחיותיו לא קוימו במלואן. כמו-כן טען כי הפרסום על קרון ההנצחה הוא יוזמה של התורם וכי הכיתוב על גבי המסגרות נעשה על-ידי היצרן בהמשך להזמנה קודמת. העירייה הצטרפה לתשובתו ומסרה כי היא פועלת להסר הפרסומים שנאסרו. כמו-כן חודדו ההנחיות לעובדי העירייה. בורשבסקי טען כי על-אף הצו שניתן במסגרת ההחלטה בעתירה לחדול מפרסום שמו של גרינברג על גבי חבילות מזון שמחלקת העירייה, צורפה לחבילות גלויה הנושאת את שמו של ראש העירייה ומספר הטלפון שלו. הוא הוסיף כי גרינברג ממשיך לשלוח מסרונים בצירוף שמו ולהשתמש לשם כך במאגרי המידע של העירייה. רק לאחר הגשת העתירה דאגו המשיבים לאתר את השלטים המפרים ולתקנם, וזאת כחצי שנה לאחר מתן הצו תוך התעלמות מהחלטה שיפוטית, וזאת לדברי השופטת, בחוסר תום לב ובמטרה להמשיך ולהצביע על גרינברג כמי שאחראי להישגי העירייה". עם זאת, השופטת לא מצאה לנכון לקבוע כי היה ביזיון בית המשפט, וציינה כי אין מניעה לפרסם דברי ברכה מאת ראש העירייה בחובות שמפרסמת הרשות המקומית וכן אין מניעה לפרסם את שמו במסגרת תפקידו הייצוגי - כגון בהוראות בעניין התגוננות אזרחית ותעודת סיום קורס מתוקף תפקידו הייצוגי.