במצב בו קבלן ראשי נקלע לחדלות פירעון, היזם/המזמין אשר חייב כספים לאותו קבלן ראשי, אינו יכול לשלם ישירות לקבלני משנה, ולקזז את החוב של היזם לקבלן הראשי כנגד החוב של הקבלן הראשי לקבלני המשנה. כך קובעת (16.11.22) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איריס לושי-עבודי. חברת צ' גורן - ד' מגידו בנייה שימשה כקבלן ביצוע ראשי בפרויקט תמ"א 38 ברמת השרון עבור החברה היזמית (מזמינת העבודה), ב.נ.ה הזורע. גורן העסיקה בפרויקט את חברת ח.ג.מ בנייה (99) כקבלן משנה. תוך כדי ביצוע העבודות קרסה חברת גורן והיא נמצאת כיום בהליכי פירוק. במועד הגשת בקשתה לפתיחת הליכי חדלות פרעון, הייתה ב.נ.ה חייבת לה מיליון שקל בגין עבודות שביצעה בפרויקט. ב.נ.ה לא שילמה לקופת הנאמן את החוב, אלא שילמה על חשבון חוב זה לח.ג.מ. היא טענה בדיעבד, כי קיזזה את התשלום מהחוב לגורן. כך הפכה ב.נ.ה מחברה החייבת כסף לגורן לנושה שלה. לדברי לושי-עבודי, הנטייה הטבעית והמובנת במצבים אלה של מי שחב חוב לגוף חדל פירעון, תהיה שלא לשלם את חובו ולמצוא שימוש "מועיל" יותר מבחינתו לכספים אלה. ברור שמנקודת מבטו של המזמין, עדיף לו במקרים כאלה לשלם ישירות לקבלן המשנה מאשר לקבלן הראשי הקורס. אולם, היא קובעת, מדובר בפעולה אסורה על-פי הדין, שכן היא פוגעת בעקרון-העל של הליכי חדלות הפירעון: שוויון בין הנושים. לושי-עבודי אף מציינת, כי במקרים רבים החלטה כזו של מי שחייב כסף לגוף שבקשיים, יכולה לחרוץ את גורלו של האחרון. גם בכך יש כדי להדגיש את הצורך במניעת עשיית דין עצמי, באופן שאינו רואה את התמונה הכוללת ואת עניינם של יתר הנושים. מבחינה משפטית ציינה לושי-עבודי, כי מדובר בהעדפת נושים אסורה לפי סעיף 219 לחוק חדלות פירעון החדש. לפני תיקון החוק, כדי לקבוע שהתקיימה העדפת נושים היה צורך לאתר כוונה של ממש להעדיף נושה מסוים על פני אחרים. אולם לפי החוק החדש מספיקה תוצאה אובייקטיבית של העדפת נושה אחד על פני נושים אחרים (במסגרת הזמן ויתר התנאים הקבועים בחוק), כדי לקבוע שאותו נושה הועדף בצורה פסולה. השופטת לושי-עבודי התייחסה גם למצבים בהם החוק החדש מאפשר בכל זאת למי שחייב כספים לגוף חדל פירעון, לקזז חוב זה כנגד חוב הדדי שהגוף חדל הפירעון חייב לו. במקרים מיוחדים אלה, פעולת הקיזוז תאפשר בדרך כלל לגוף המקזז להציל חלק גדול יותר מחובו, לעומת מה שהיה מקבל במסגרת החלוקה השוויונית ליתר הנושים. אולם היא קובעת, לא זה המצב במקרה זה ולכן חויבו ב.נ.ה וח.ג.מ להשיב את מיליון השקלים לקופת הנאמן, עו"ד עמית לדרמן. את לדרמן ייצג עו"ד עידן מילר, את החברות ייצג עו"ד יצחק בכר, ואת הממונה על חדלות פרעון - עוה"ד רונית וולטוך וגיא העליון.