עוינות אובמה - פרס לאוסאמה

ברי עם זאת, כי התבקשה רגישות יתר מצד המעורבים בהליך לאישור תוכניות בנייה, בהינתן ביקורו החשוב של סגן נשיא ארה"ב בישראל בעיתוי זה. הדבר דומה לנסיבות שבהן נבחנת הצדקת עריכתו של תרגיל צה"לי המתוכנן בגרף הפעילות השוטף, כאשר נרשמת רגישות ביטחונית על-רקע אירוע חריג או מתיחות בלתי צפויה. לא אחת הוחלט לדחות את מועד עריכת תרגיל זה או אחר כפועל יוצא של הפעלת "ראש גדול", לרוב במהלך מכיוון דרגי עבודה כלפי הפיקוד הבכיר. העובדה כי שלב "הפקדת תוכניות בנייה" הוא מהלך טרומי ביסודו ועוד נכונו בפניו משוכות רבות, די היה בה כדי "להוציא את הרוח ממפרשי המחאה האמריקנית", ובעיקר כדי להעמיד דברים על דיוקם וכהווייתם. דווקא בשל כך שומה היה על הצד הישראלי שייתן דעתו לעובדה שדוברי הממשל האמריקני התעקשו לעצב "מצג שווא" ולפיו "ממשלת ישראל קיבלה, בו ביום, החלטה לבנות 1,600 יחידות דיור בהתנחלות שמעבר לקו הירוק", ובהמשך גם להוביל קמפיין היוצר אמפליפיקציה לסיפור "השפלתו הפומבית" (והמתוכננת) של סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. זוהי גישה שניתן להגדירה כ"מרושעת" וכניצול ציני של "התחלקות" ישראלית, במטרה להוכיח את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולהציגו כמעין "מחבל סדרתי" בתהליך השלום עם הפלשתינים. סימנים להיקלטות המסר מבית היוצר של הנשיא ברק אובמה ניתן לדלות ממאמרו החריף (14.3.2010) של הפרשן הבכיר של ה"ניו-יורק טיימס", תומס פרידמן, שזכה לכותרת הבוטה "נהג שיכור בירושלים" ("Driving Drunk in Jerusalem"). פרידמן, אשר יישר קו זה מכבר עם ממשל אובמה, מציין במאמרו, כי יום לאחר הגעתו של סגן הנשיא ביידן, ועם פתיחת שיחות הקרבה, פורסמה הידיעה לפיה אישרה ישראל תוכנית לבניית 1,600 יחידות דיור ב"ירושלים המזרחית הערבית"! עוד גורס פרידמן כי לנוכח ההחלטה הישראלית, היה על ביידן לעזוב את ישראל בו במקום! אין תימא אפוא, כי אם בצמרת הציבוריות האמריקנית חילחלה ה"הפללה" הישראלית ללא עוררין כמעט, הרי שהשלכות הדבר על העמדה הפלשתינית וזו של הליגה הערבית תהיינה ברורות. הוא הדין בהתייחס לאפקט הדומינו המתבקש, שאת אותותיו כבר ניתן לחוש מכיוונו של האיחוד האירופי.

בשולי הדברים ייאמר כי הכרסום שלא ייאמן, המסתמן ביחסים המיוחדים המסורתיים בין ישראל לבין ארה"ב, מייצג הגשמה של מאווייו של ארגון הטרור "אל-קאעידה" ומבשר סממני ניצחון של רב המחבלים אוסאמה בן-לאדן, אשר לא הסתיר את הזיקה בל-תינתק בין פיגועי הטרור של ארגונו לבין המשך הכיבוש הישראלי של השטחים הפלשתינים. כך צוטט בן-לאדן בקלטת שמע, אשר מוענה אל נשיא ארה"ב אובמה, ששודרה בערוץ אל-ג'זירה ב-10.1.2010: "בעזרת האל, המתקפות שלנו יימשכו כל עוד התמיכה שלך בישראל תימשך. אמריקה לא תוכל לחלום על ביטחון, עד שבפלשתין יחיו בביטחון".

כפי שהדברים נראים נכון לעכשיו, ניכר כי הממשל האמריקני טמן מארב לממשלת נתניהו, ונעץ מכת הנחתה אנושה בפניו של ראש הממשלה, זאת זמן קצר טרם ביקורו המתוכנן בוושינגטון לרגל ועידת איפא"ק. הבעת חוסר האמון כלפי ישראל, גם נוכח התנצלותו הכפולה של נתניהו בפני סגן הנשיא ביידן, כפי שהשתקף בשיחת הנזיפה, חסרת התקדים כמעט בחריפותה, שקיימה מזכירת המדינה הילרי קלינטון עם ראש הממשלה (13.3.10), מבשרת ככל הנראה כי ממשל אובמה החליט "להסיר את הכפפות" במגעים מול ישראל, על כל המשתמע מכך. לנאיבים שבינינו, אשר זיהו תקוות חדשות עם בחירתו של אובמה לנשיאות ארה"ב, ויותר מכך נוכח נאום החזון שלו באוניברסיטת אל-אזהאר בקהיר (יוני 2009), נכונה עתה מידה של התפכחות, נוכח התנפצות תיאוריות הפייסנות של הנשיא האמריקני אובמה כלפי העולם הערבי והאיסלאמי. דומה כי ברוב תסכולו מבכר הנשיא להשתלח דווקא בישראל, וליתר דיוק בראש ממשלת ישראל, כפי הנראה בניסיון נואש להציל משהו מחזונו מול העולם המוסלמי. העובדה שגם בנאומו בקהיר מיקד אובמה את שבט ביקורתו כלפי מדיניות ההתנחלות של ישראל, ותלה בה את קולר התמשכות הסכסוך עם הפלשתינים, הניבה זה מכבר הקצנה מובהקת של עמדות הצד הפלשתיני כלפי ישראל, בהנחה כי הממשל הנוכחי בוושינגטון יגלה אמפתיה לעניין הפלשתיני כל אימת שיימשך מפעל ההתנחלויות של ישראל. זאת ועוד, קיבוע עניין הבנייה בירושלים כחלק בלתי נפרד מ"מעטפת ההתנחלויות", הציב רף חדש בהתייחסות הנוקשה של הממשל הנוכחי כלפי ישראל, באופן המבשר "עננות קודרת" ביחסי וושינגטון-ירושלים.