במשרד הכלכלה אומרים כי 76 עובדים מוקצים לאכיפת החוק, ולכן לא ברור מדוע מכת המדינה של הפרת דיני העבודה נמשכת. מושג לכך ניתן אולי ללמוד מדברים שאמר בכינוס שערך בשבוע שעבר מכן הרטמן, מנהל תחום היתרים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה במינהל הסדרה ואכיפה, נעם עדני, שהתייחס לתת-האכיפה וחשף כי מבין כל מאות העובדים במשרד, הממונים על אכיפה הם רק שניים, הוא ועובדת נוספת. עוד גילה עדני, כי בניגוד לטענה כאילו אנשים מעוניינים לעבוד בשבת בגלל השכר הגבוה, גם מעסיקים שיש להם היתרי עבודה בשבת מתקשים להשיג עובדים משום שרבים אינם מעוניינים לעבוד במנוחה השבועית. תוצאות תת-האכיפה בהתאם - בשנת 2021 נרשמו 9 קנסות בלבד ו-225 התראות בנושא הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה. במסגרת ציון העשור לכניסתו לתוקף של החוק, ערך מינהל הסדרה ואכיפה הליך שיתוף ציבור, שכלל פנייה לכ-150 שותפים ובעלי עניין, בין היתר: נציגי ארגוני עובדים, חברה אזרחית, מומחי אקדמיה, ארגוני מעסיקים, עו״ד מתחום דיני העבודה, רואי חשבון ועוד במטרה לבחון את השפעות החוק על שוק העבודה בעשור האחרון, והאתגרים שבפתח. ככלל, צוין כי החוק הגביר את המודעות ותרם לאכיפה יעילה יותר. אולם 40% סבורים כי אם זרוע העבודה הייתה קונסת באופן אוטומטי והופכת את קנס להתראה אם המעסיק היה מתקן את הליקויים, הייתה האכיפה יעילה יותר. 35% סבורים כי מה שימנע את הישנות העבירה הוא ביטול ההתראה בתמורה להצגת תיקונים והימנעות מהישנות ההפרה לגבי כלל ההפרות. רבע (25%) מהנשאלים בהליך שיתוף הציבור סבורים שיש להתנות את ההתראה בתמורה להצגת תיקונים (ללא ביטול ההתראה), ואם לא הוצגו - מתן קנס אוטומטי. מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה מסר: ״בשנים האחרונות החזרנו יותר מ-40 מיליון ש"ח לעובדים, כתוצאה מהליכי הסברה ואכיפה. החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה הוא פרי עבודה וחזון משותפים הן של ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים והן של משרדי הממשלה. שיתוף הפעולה הוכיח כי כאשר כולם משלבים ידיים למען המטרה, הרווח הוא לעובדים והן למשק הישראלי״.