חברת MRC אלון תבור פאואר, בעלת תחנת הכוח אלון תבור, תובעת 55 מיליון שקל מרשות המיסים. היא טוענת, כי יש להחזיר לה את הבלו ששילמה תמורת סולר שהיא חייבת להחזיק כמלאי חירום על-פי הוראות המדינה. התביעה הוגשה (30.11.22) לבית המשפט המחוזי מרכז.
התובעת רכשה מחברת החשמל את התחנה הניצבת באזור התעשיה אלון תבור (בעמק יזרעאל). התחנה היא בעלת כושר ייצור של 593 מגהוואט ופועלת על גז טבעי. היא הראשונה שהפריטה חברת החשמל (בשנת 2018); קבוצת MRC מורכבת מחברות מבטח שמיר; רפק אנרגיה שבשליטת תנחום אורן; Generation Capital של יוסי זינגר וארז בלשה; וענקית התשתיות הסינית China Harbour Engineering.
בתביעה נאמר כי בדצמבר 2018 קבעה רשות החשמל, כי יש להחזיק בתחנה מלאי סולר לשעת חירום בהיקף של 8 מיליון ליטר, כמות המאפשרת לה לפעול 100 שעות גם בלא גז טבעי. בנוסף לכך, מינהל הדלק במשרד האנרגיה מחייב אותה להחזיק מלאי של 7.8 מיליון ליטר סולר. בעקבות זאת, רכשה MRC מחברת דלק 15.8 מיליון ליטר סולר ושילמה 80.2 מיליון שקל, מתוכם בלו בסך 45.5 מיליון שקל.
לטענת MRC, אין לגבות ממנה מס על הסולר שרכשה על-פי הוראותיה של המדינה, שכן יש עליו פטור בהיותו "מלאי גיבוי" ו"מלאי חירום". רשות המיסים דחתה עמדה זו, באומרה שמדובר בחידוש המלאי שרכשה חברת החשמל כאשר התחנה הייתה בבעלותה. עוד טוענת הרשות, כי העובדה ש-MRC מכנה את הסולר "מלאי חירום" אינה הופכת אותו לכזה, שכן אין החלטת ממשלה בנושא זה כנדרש.
לדברי MRC, מאחר שהחלה להפעיל את התחנה רק ביוני 2019, לא ניתן לומר שהמלאי שלה הוא המשך המלאי הישן של חברת החשמל. היא גם סבורה שעמדה בתנאים להגדרת "מלאי חירום", שכן הוראות רשות החשמל ומינהל הדלק מהוות הוראת ממשלה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד משה יעקב ואיריס וינברגר, וטרם הוגש כתב הגנה.