המדינה תובעת 6.1 מיליון שקל מסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ומיליון שקל ממנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, בעקבות הרשעותיהם בפרשת ישראל ביתנו. המדינה טוענת, כי על השניים להחזיר לה את כספי התמיכות שהעניקה לגופים שונים ואשר לדבריה לא היו מוענקים אלמלא אותם גופים היו משחדים את השניים. קירשנבאום הייתה הממונה על חלוקת כספים קואליציוניים שהוקצו לסיעת ישראל ביתנו, ולאורך השנים טיפלה ב-2 מיליארד שקל. היא הורשעה בכך שנטלה שוחד בסך 2 מיליון שקל ממי שביקשו לקבל סיוע במסגרת כספים אלו, והוא ניתן מתוך התמיכות שקיבלו אותם גופים. כהן סייע לקבלת השוחד באחת מן הפרשיות. קירשנבאום הורשעה ב-15 עבירות של קבלת שוחד ובעבירות של בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון. בית המשפט העליון הקל בעונשה, לאחר שחזרה בה מן הערעור על הרשעתה, והעמיד אותו על 7.5 שנות מאסר, קנס בסך 500,000 שקל וחילוט בסך מיליון שקל. כהן הורשע בארבע עבירות שוחד ובעבירות נוספות; בבית המשפט העליון הוא נדון ל-18 חודשי מאסר, 180,000 שקל קנס ח-250,000 שקל חילוט. בתביעה, שהוגשה (12.12.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר כי מדובר באחת מפרשות השחיתות "החמורות, רחבות ההיקף והמסועפות ביותר שנודעו במחוזותינו". לדברי המדינה, "תכליתה העיקרית של תביעה זו היא השבת הכספים אותם הוציאו מקופת המדינה ושאת חלקם נטלו לכיסם שלא כדין ואשר הזכות בהם נתונה למדינה". הפרקליטות אומרת שמדובר בתביעה נגררת להרשעה בפלילים, דהיינו - היא מבקשת מבית המשפט לאמץ כראיה חלוטה את פסק דינו של בית המשפט העליון. על-פי התביעה, קבלת השוחד בידי קירשנבאום (ולצידה כהן) גרמה לכך שהמדינה העניקה מיליוני שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים למי שלא היו מקבלים את הכסף אלמלא השוחד. מדובר ב-3.5 מיליון שקל שניתנו לחברה לפיתוח שומרון; מיליון שקל לאיגוד הכדורסל; ו-500,000 שקל לאיגוד הכדוריד. יצוין, כי התביעה עוסקת רק בחלק מן הכספים שהועברו לנותני השוחד ואינה מתייחסת ל-16 מיליון שקל נוספים. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט, עדי אברונין ואריאל נתן, וטרם הוגשו כתבי הגנה.