קונצרן כימיקלים לישראל וחברת-הבת כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט נגב) ישלמו 115 מיליון שקל בעקבות זיהום נחל אשלים (בגבול מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב) ביוני 2017. כך מסרו (15.12.22) משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה. הסכם הפשרה בין המדינה והתובעים הפרטיים לבין החברות טרם הוגש לאישור בית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביוני 2017 קרסה דופן של בריכה במתקני רותם אמפרט ובעקבות זאת זרמו 250,000-100,000 מ"ק נוזלים חומציים מהבריכה לנחל אשלים וסביבתו. הזרימה נמשכה יומיים והשתרעה לאורך 20 ק"מ. המדינה טענה בתביעה בסך 397 מיליון שקל, שהגישה נגד החברות, כי האירוע גרם פגיעה אקולוגית קיצונית, הרג רב בחי ובצומח, פגע בזמינות המזון לבעלי החיים לאורך הזמן ולפגיעה חמורה בתפקוד האקולוגי של הנחל. לדברי המדינה, מלבד הנזק המיידי והחמור לטבע והפגיעה בצומח ובחי, נגרם נזק לטווח הארוך באופן שיכולת השרידה והרבייה של מיני צמחים ואוכלוסיית בעלי חיים בנחל נפגעה קשות. הקרקע לאורך מקטעי הנחל זוהמה באופן נרחב ואף מעבר לגדותיו, באורח אשר חייב את סגירת האזור לכניסת מטיילים, והוא נותר סגור עד יוני 2020. המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברות והצדדים פנו לגישור בפני עוה"ד ורד אלקבץ ועמוס גבריאלי, במסגרתו הושג ההסכם. הסכום שעליו הוסכם מהווה שיפוי על ההוצאות בשיקום הנחל וסביבתו, פיצוי לטובת הציבור על הנזק האקולוגי שנגרם לו והוצאות משפטיות. 65 מיליון שקל יועברו לרשות הטבע והגנים לצורך המשך שיקום הנחל וסביבתו ועוד 10 מיליון שקל יהיו השיפוי על ההוצאות הקודמות. הפיצוי לציבור יהיה 25 מיליון שקל: חלק ממנו יועבר לקרן לחלוקת כספים לפי חוק תובענות ייצוגיות וייועד למטרות סביבתיות עליהן תחליט, כגון מחקר וניטור, חינוך סביבתי, קידום תיירות סביבתית ותמיכה בפרויקטים במדבר יהודה והערבה התיכונה ובאזורים מרוחקים יותר. 1.5 מיליון שקל יועברו כפיצוי ישיר לתושבי האזור באמצעות חשבון נאמנות, עבור פרויקטים סביבתיים לרווחת תושבי עין תמר, נאות הכיכר, נווה זוהר ותושבי אזור מדבר יהודה. החברות ישלמו 15 מיליון שקל לבאי-כוחם של התובעים - 8 מיליון שקל לעורכי הדין של התובעים הפרטיים (בחלוקה ביניהם) ו-7 מיליון שקל לבאי-כוחה של המדינה; חלקה של המדינה בשכר הטרחה יועבר גם הוא לקרן. ההסכם אינו מגביל את האפשרות של הליכים פליליים בעקבות חקירת המשטרה הירוקה, אם כי ספק האם יוגש כתב אישום 7.5 שנים לאחר האירוע. שלוש בקשות נוספות לתביעות ייצוגיות הוגשו בידי תובעים פרטיים. גיא הוס ביקש לתבוע 250 מיליון שקל, באמצעות עוה"ד מיטל רחים-בכר ואלדר אדטו; עודד קינן ואחרים ביקשו לתבוע לפחות 203 מיליון שקל באמצעות עוה"ד אסף פינק, חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן; ואוהד אנטמן הגיש בקשה ללא סכום באמצעות עוה"ד רם דקל ומיכאל פטרמן. שני המבקשים הראשונים יקבלו 157,500 שקל כל אחד, וקבוצת המבקשים השלישית - 315,000 שקל. הדיון בכל הבקשות אוחד בפני השופטת גאולה לוין, אשר תתבקש לאשר את ההסכם. המדינה וקינן ביקשו לתבוע גם את מנכ"ל כי"ל לשעבר, אשר גרינבאום; סמנכ"ל הכספים לשעבר, יעקב אלטמן; יחזקאל ישראל, שהיה הטכנולוג הראשי של קבוצת הברום; אבי דויטשמן, המשנה למנכ"ל ומנהל הכספים הראשי; והמשנה למנכ"ל לשעבר, אלי עמית. ההסכם קובע שהתביעות נגדם יידחו. את המדינה ייצגו עוה"ד אסנת דפנה, אנטוניוס מרשי וסימה אזולאי.