אוסמה אבו-כאטר ירצה עשר שנות מאסר בשל עבירות מס והלבנת הון ב-600 מיליון שקל. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חגית מאק-קלמנוביץ, אימצה (5.1.23) את הסדר הטיעון בין הצדדים. העבירות בוצעו בשנים 2015-2011 וכללו מכירת חשבוניות פיקטיביות ב-397 מיליון שקל, פנקסים כוזבים באותו סכום והלבנת הון ב-140 מיליון שקל. אבו-כאטר עמד בראש התארגנות מסועפת, שכללה עשרות חברות קש ומעורבים נוספים, וקיבל לפחות 14 מיליון שקל מרווחי העבירות. בסך הכל סייעה הכנופייה ל"לקוחותיה" לחמוק מתשלומי מיסים ב-355 מיליון שקל. ההסדר עימו הושג רק בשלב הסיכומים - לאחר 140 דיונים, מאות עדים ואלפי מסמכים. על פי ההסדר, הצדדים אמורים היו לבקש מבית המשפט לגזור על אבו-כאטר 93 חודשי מאסר אם יממש נכסי מקרקעין שברשותו ויעביר למדינה 6.5 מיליון שקל. אולם, אבו-כאטר לא עמד בתנאי זה, לא הפקיד סכום כלשהו, ולכן ביקשה המדינה - כפי שסוכם מראש למקרה שכזה - לגזור עליו עשר שנות מאסר. הסניגור טען, כי אבו-כאטר חשש לגורלו אם ימכור את נכסיו ליהודים וכי התביעה הקשתה לממש אותם. מאק-קלמנוביץ קיבלה את עמדת המדינה לגבי הצורך להחמיר בעונשו של אבו-כאטר. היא אומרת: "כתב האישום בו הורשע הנאשם חריג ביותר מבחינת היקף העבירות וחומרתן, בשני מובנים עיקריים. האחד הוא סכומי הכסף המעורבים, וכפועל יוצא הסכומים הגבוהים שנגרעו מקופת המדינה ומן הציבור. "האספקט הנוסף הוא מידת התחכום וההתארגנות. הנאשם ושותפיו הקימו התארגנות שכללה עשרות אנשים לכל הפחות, שפעלה על פי מערכת כללים ברורה וידועה לכל חבריה, על פי חלוקת תפקידים ברורה וקבועה ותוך שמירה על היררכיה ותפקידים ברורים. הם יצרו מערכת שלמה של מסמכים מזויפים ומצגי שווא שיצרו חזות של פעילות כלכלית פיקטיבית. ההיקף הנדיר של העבירות מחייב הטלת עונשים שאף הם אינם עניין שבשגרה בעבירות מעין אלו. בנוסף להיקפה העצום של הפרשה כולה, הנאשם שבפני נחשב כמי שעומד בקודקוד הפירמידה, הוא 'הרוח החיה' מאחורי הפעלת הקבוצה, והוא שנהנה מחלק הארי של הרווחים". מאק-קלמנוביץ הטילה על אבו-כאטר קנס בסך 6.9 מיליון שקל או שנת מאסר תמורתו והורתה לחלט את הרכוש שתפסה המדינה בתחילת ההליך. את המדינה ייצגו עוה"ד שרון רגב ועבד למבאשר, ואת אכו-כאטר - עו"ד וסים זידאן.