"מכלול החקיקה המוצע, אם יתקבע בנוסחו הנוכחי, יוביל למערכת איזונים ובלמים חסרת שיווי משקל. עקרון שלטון הרוב ידחק לפינה את יתר הערכים הדמוקרטיים... תוצאת ההצעות השונות היא העצמת כוחה של הרשות המבצעת, והסרת המגבלות הקיימות". כך אומרת (12.1.23) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. היא תקפה בחריפות את הצעותיהם של שר המשפטים, יריב לוין, ויו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן. מיארה דיברה בכנס האגודה למשפט ציבורי ואמרה כי מדובר בשינוי המתוכנן להיעשות בחיפזון רב ופסול, ואשר "יעצים את כוחה של הרשות המבצעת, תוך ביטול מעשי של האיזונים והבלמים על כוחה". היא דחתה את הטענה לפיה עקרון שלטון הרוב מאפשר שינויים אלו: "שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט". על הצעתו של רוטמן בנוגע ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה אמרה מיארה, כי מדובר ב"ציפייה מהייעוץ המשפטי תהא לפעול כזרועו הארוכה של השר. מדובר בשינוי הצופן הגנטי של המערכת המשפטית-ציבורית. במקום תפיסה ממלכתית של נאמנות לציבור, תבוא נאמנות אישית לדרג הממנה". משמעות ההצעה, הוסיפה, היא "שבמקרים שבהם תפגע המדינה בזכויות, הגורם שמלכתחילה החליט על המדיניות הפוגעת, יוכל להתעלם מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לפיה המהלך לא-חוקי. "במקרים אלו, ניתן יהיה לשכור עורך דין פרטי שייצג את עמדת אותו גורם. זאת, להבדיל ממשפטן עובד השירות הציבורי, החב חובות אמון מוגברות כלפי הציבור כולו, בלא עניין בתוצאת ההליך המסוים. הדברים יהיו נכונים גם במקרים שבהם אזרח יטען לפגיעה קשה בזכויות". המשמעות של ההצעות בנוגע למערכת המשפט וליועצים המשפטיים היא ש"ביד אחת יוחלשו מנגנוני הבקרה עצמם, וביד שנייה הממשלה תבחר את זהות מפעילי המנגנונים, שממילא נחלשו. זאת, בלי הסדרה כוללת של היחסים בין הרשויות, ובלי הצגת חלופה כלשהי למילוי החלל שייווצר".

הייעוץ המשפטי יביע עמדה ברורה

מיארה הדגישה, כי אומנם הדרג הנבחר צריך למשול, "אך משילות אינה שקולה לכוח בלתי מבוקר ובלתי מוגבל". לדבריה, אין מקרים רבים בהם לא ניתן לקדם החלטת ממשלה או חקיקה בשל מניעות משפטית. לטענתה, חוסר האיזון בישראל הוא בכוחה העודף של הרשות המבצעת, בשל רשות מחוקקת המורכבת מבית אחד בלבד, העדר חוקה ומגילת זכויות אדם, מצב חירום תמידי, הכוונת החקיקה בידי הממשלה, שינוי משטריים מהירים ברוב דחוק והעדר הסדרה של שינויים בחוקי היסוד. "על-רקע זה בולטת העובדה שההצעות הנדונות, בנוסחן הנוכחי כולן, מחזקות עוד את כוחה של הממשלה, בלא יצירת מבנה אלטרנטיבי של איזונים ובלמים. השינויים המוצעים נמנעים מלהתמודד עם התמונה הגדולה: אופן חקיקת חוקי יסוד, והסדרה כוללת ומאוזנת של היחסים בין הרשויות", הוסיפה מיארה. מיארה ציינה, כי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה שותף לגיבוש הצעות החוק לפני פרסומן, ובהתאם להנחייתו של לוין - יבצע עבודת מטה סדורה לבחון אותן. כמשפטני השירות הציבורי מוטלת עלינו החובה להביע עמדה מקצועית ברורה. משום שאנו עוסקים בשינויים משטריים משמעותיים, איכות התהליך היא קריטית", הוסיפה. היא הביעה את התקווה, שדעת הייעוץ המשפטי תילקח בחשבון "ותסייע לממשלה לקבל החלטות טובות".

לא ליטול בצורה סלקטיבית מהעולם

לדברי מיארה, ההנהגה המדינית רשאית לקבל החלטות שאינן לרוחם של ציבורים שלמים, אך "עיצוב מחדש של 'כללי המשחק' המשטריים הוא לטווח הארוך. עליו להיות שקול, זהיר, צופה פני עתיד. הסדרים חוקתיים נכון לגבש בתהליך סדור, ובטח לא בבהילות... שינוי מסדר הגודל המדובר, ראוי לו להתקבל בהסכמה רחבה". לא די ברוב קואליציוני, שכן "עקרון שלטון הרוב אינו נותן מענה לצורך במבנה משטרי מאוזן. "אני מקווה שקברניטי המדינה יפעלו לטובת הציבור כולו. לטובת הדורות הבאים. שיחתרו להסכמה, שיקיימו שיח יסודי ועמוק, שינתחו את ההשלכות של כל החלטה והחלטה. ובכל מקרה שיציעו מודל חלופי - לא רק לבטל את הקיים, אלא גם לבנות אפשרות טובה אחרת, בתהליך תקין. אני מקווה כי תינתן אפשרות לגורמי המקצוע במדינה להציג בפני הדרג המדיני עמדה מקצועית סדורה. כך נוכל להתייחס גם לבסיס העיוני של החקיקה ולהשלכות של מכלול החקיקה המוצע, על זכויות האדם, הכלכלה, וההשפעה בזירה הבינלאומית". מיארה יצאה נגד ההשוואות למדינות אחרות, המופיעה בהרחבה בדברי ההסבר של לוין ורוטמן להצעותיהם: "לא ניתן לשאוב באופן סלקטיבי רכיבים משיטות אחרות. בתור התחלה, לא ניתן להשוות בין ישראל לבין מערכות משטריות בהן קיימת חוקה יציבה ומגילת זכויות מלאה כמו בארצות הברית וגרמניה. או להשוות למדינות כמו בריטניה וקנדה, שגם שם מכלול ההסדרים החוקתיים שונה משלנו. הסתכלות המאקרו על מכלול השינויים המוצע כעת לעומת מערכות האיזונים והבלמים במדינות דמוקרטיות אחרות, מצביעה על חריגותו במבט השוואתי". מיארה יצאה נגד "השיח שכולל אמירות חסרות אחריות כגון 'שלטון המשפטנים', 'שלטון הפקידים', 'כנופיית שלטון החוק', 'תופרי תיקים'" ודרשה להפסיקו. "השיח מתלהם ומוביל לאירועים חריגים: קטלוג עובדי ציבור ברשימות [של מפלגת נעם - א.ל]. תוקפנות כלפי פרקליטים ומשפטנים באולמות בית המשפט ובמוסדות ציבור אחרים. זו האחריות של כולנו - נבחרי ציבור, הנהגת השירות המשפטי ציבורי, שופטים, אנשי אקדמיה ותקשורת - לפעול לשינוי חד וליצירת אווירה אחרת. אווירה שבה ניתן להעביר ביקורת, גם אם נוקבת, בשיח ענייני".