עו"ד ברק לייזר יועמ"ש מערכת בתי המשפט קרא גילוי דעת בשמה: "על סדר יומה של הוועדה מצויה היום תוכנית מקיפה לשינוי משטרי, בעלת השלכות חסרות תקדים על מערכת היחסים החוקתית שבין הרשויות במדינת ישראל. הצעה שלה השלכות כה נרחבות כמו זו שעומדת לדיון אינה יכולה להיעשות בחופזה וללא הליך סדור ומקיף. "בכל הנוגע למהלך החוקתי הנוכחי - למדנו עליו לראשונה בתקשורת לפני ימים אחדים. תחילה נקבע דיון ליום חמישי האחרון ולאחר מכן נדחה להיום. ההצעה עצמה פורסמה באתר הכנסת רק ביום חמישי בשעות הערב. ההצעה עוסקת בדיוק באותם הנושאים שבהם עוסק תזכיר החוק שהכין שר המשפטים והעביר קודם לכן ליועצת המשפטית לממשלה על-מנת לקדמו במסלול של ועדת שרים לענייני חקיקה. שני המהלכים המקבילים מעוררים שאלות: האם מדובר בשתי הצעות מתחרות השונות זו מזו, והעוסקות באותם נושאים עצמם? מדוע הן מתנהלות בקווים מקבילים, תוך חתירה אל אותה מטרה? "שאלה נוספת היא מדוע הוחלט לבצע תיקון דרך חוק יסוד: השפיטה ולא בדרך המלך להסדרת יחסים אלה על דרך של חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שמקומו נפקד בין חוקי היסוד עד כה? האם הסיבה לכך היא שכינונו של חוק יסוד חדש אורך זמן רב יותר, ועל כן נבחר מסלול מקוצר של תיקונים לחוק יסוד: השפיטה, שאינו האכסניה המתאימה להן?" בהתייחסו לתיקון המוצע בנוגע לוועדה לבחירת שופטים אמר: "אחד הפרקים המרכזיים נוגע לביטול הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הקיימת מזה למעלה מ-70 שנה והחלפתה בוועדה שבה יש רוב אוטומטי לפוליטיקאים מהקואליציה. חשוב להבין - שלב ההצבעה בוועדה הוא סופו של תהליך ארוך הכולל הליך מיון קפדני, במסגרתו נבחנת כל מועמדות על-ידי ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, בה חברים שופט של בית המשפט העליון, ולצידו נציג של הרשות המחוקקת ונציג של לשכת עורכי הדין - כולם חברים גם במליאת הוועדה לבחירת שופטים. "תחילתו של הליך המיון בראיון אישי בפני ועדת המשנה. מועמדים שנמצאו מתאימים להמשך המיון, מוזמנים להשתתף במרכז הערכה למועמדים לשיפוט. מרכז הערכה הוא כלי מיון מקצועי, המנוהל על-פי סטנדרטים גבוהים, כפי שמקובל לגבי ממלאי תפקידים רגישים בצבא, בקהילה הביטחונית ובמגזר הפרטי. כפי שטייסים בכירים בוחנים טייסים, ורופאים בכירים בוחנים רופאים, כך גם מקצוע השפיטה מצריך הערכה של מומחי תוכן מקצועי. "בראש המרכז עומד שופט מכהן או שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שני שופטים של בית המשפט המחוזי - כולם בעלי ותק וניסיון בערכאות הדיוניות. לצדם, עורך דין ותיק ושני פסיכולוגים תעסוקתיים בעלי ניסיון. מרכז ההערכה מתקיים במשך מספר ימים, בתנאי פנימייה, ובו נבחנים יכולותיהם וכישוריהם של המועמדים, בכתב, בעל פה, בסימולציות קבוצתיות ובראיונות אישיים, במטרה להעריך את מידת התאמתם לכהונה שיפוטית, על-פי מאפיינים שנקבעו בכללי השפיטה (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים) תשמ"ד 1984. "בתום מרכז ההערכה מועברת המלצת צוות המעריכים לגבי כל מועמד אל ועדת המשנה, המחליטה אם להכניס את המועמד או המועמדת למאגר המועמדים, אשר מתוכו רשאים שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון ושלושה מחברי הוועדה לבחירת שופטים להציג את מועמדיהם בפני מליאת הוועדה לבחירת שופטים. "רשימת שמות המועמדים שיש כוונה להציגם לבחירה בוועדה, מתפרסמת ברשומות 45 ימים לפני מועד התכנסותה של הוועדה לבחירת שופטים. זאת, בין היתר, על-מנת לאפשר לציבור להעלות הסתייגויות לגבי מי מהמועמדים. "הוועדה לבחירת שופטים היא אף זו שמחליטה על קידומם של שופטים מערכאת השלום למחוזי ולבית המשפט העליון וגם בהיבט זה, הבטחת אי-התלות של הוועדה ברוב אוטומטי של פוליטיקאים, היא בעלת חשיבות גדולה ביותר לעצמאותה של המערכת". עוד אמר: "השיטה הנוכחית היא טובה ומאוזנת. היא המבטיחה בחירה מקצועית של כל שופט בישראל - שופטי שלום, שופטי מחוזי, שופטי בתי הדין לעבודה ושופטי בית המשפט העליון. מדוע אם כן מבקשות ההצעות המקבילות שהציגו יו"ר ועדת חוקה ושר המשפטים, כל אחד בדרכו, לשנות שיטה זו מן היסוד? אם אכן המטרה היא לחזק את מערכת המשפט ולשפר את יכולתה לתת שירות יעיל ואיכותי לציבור, מן הראוי לטפל בראש ובראשונה בעומס הרב המוטל על בתי המשפט. ואם באמת מבקשים לקיים דיאלוג ענייני ומכבד בסוגיות כבדות המשקל שעל הפרק, הצעד הראשון שאותו יש לנקוט הוא הקפאת אותן תוכניות שהוצגו באופן חד-צדדי".

היו"ר ח"כ רוטמן הגיב לדבריו: "אינני סבור שלבית המשפט העליון או לכל מערכת בתי המשפט יש מעמד כלשהו בשאלה מהי דרך המלך לחוקק חוקי יסוד. זה נושא שאיננו בתחום הידע או המומחיות שלכם, אבל מאחר ששאלת אני אענה: חוק יסוד חקיקה אמור לעסוק בשאלת סמכויות הכנסת כגוף מחוקק- מה ההגדרות התפקיד שלה, מגביל את הכנסת כגוף מחוקק ועוסק בסמכויותיה. אין זו הכוונה בכלל בהצעה ובטיוטת הצעת החוק שמונחות כאן על השולחן. הכנסת לא באה להגביל את סמכויותיה. הפוך, היא באה להבהיר לבית המשפט העליון שפועל מכוח חוק יסוד השפיטה מהם סמכויותיו ולכן המקום המתאים ביותר לקבוע את המגבלות על בית המשפט העליון זה לא במסגרת חוק יסוד חקיקה, שמסדיר את עבודת החקיקה. לבית המשפט העליון לא אמור להיות תפקיד בחוק יסוד חקיקה כי בית המשפט העליון איננו גוף מחוקק למרות שלפעמים הוא רוצה. הכנסת אומרת כאן אמירה ברורה לבית המשפט- עד כאן, אנחנו מגבילים את סמכויותיך, לא את סמכויותינו. במסגרת החשיבה על ההסדר אנחנו מעניקים לבית המשפט איזושהי סמכות בפורום, הרכב, הליך ורוב מסוימים. אנחנו מוסיפים לו סמכות שלדעתי עד היום לא הייתה לו- לבקר דברי חקיקה של הכנסת. אנחנו עוסקים כאן בסמכויותיו של בית המשפט, זה סוג הדיון שצריך להיות פה. יש הנחת מוצא, שקשורה מאוד להערה הראשונה שלך וזה אפילו נאמר על-ידי אחד משופטי ביהמ"ש העליון שטען שהתפקיד ביהמ"ש העליון הוא להתוות את המסגרת שבה פועלות הרשויות האחרות. התבלבל קצת אותו שופט... זה תפקידה של הכנסת בין כמחוקק כל יכול ובין כרשות מכוננת להתוות לרשויות אחרות את סמכותה ולכן אין כאן שום סיבה שנחוקק עכשיו חוק יסוד חקיקה. יכול להיות שבעתיד נחוקק". בהתייחסו למערכת המשפט אמר: "המשבר שבו אנחנו נמצאים במדינת ישראל נובע מסיבה אחת ויחידה- יש לנו רשות ששכחה שיש גבולות לסמכויותיה עד כדי כך שכאשר מגיעים הייעוץ המשפטי לכנסת ואומרים את מה שהיה בגדר מושכל יסוד גם בביהמ"ש העליון עצמו ובוודאי לכל אדם שוחר דמוקרטיה, חרות, זכות בחירה ועוד כמה זכויות אחרות - שלבית המשפט אין סמכות לבטל חוקי יסוד, וזו עמדתה הרשמית של הכנסת לאורך שנים, הם מקבלים נזיפות מהיושבים בדין במקום הפוך. אני במקומם הייתי נוזף בשופטים על עצם המחשבה שהם יכולים לדון בחוקי יסוד. אז כן, אנחנו מנסים להגביל פה את סמכויותיהם של השופטים, להבהיר להם את הקווים שבהם הם אמורים לפעול. זו חובתנו כאשר יש רשות ששוכחת את מקומה".

כמה סטודנטים הפריעו למהלך הדיון. ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התעמתה עם אחת הסטודנטיות הדוברות: "אנחנו לא טוענים שהפרקליטים מושחתים ותופרי תיקים. אנחנו אומרים שהפרקליטות הבכירה במדינת ישראל פשעה קשות באמון הציבור וביצעה עבירות חמורות בין השאר של שיבוש הלכי משפט, הטרדת עד. לנו תהיה החובה לקרוא לוועדת חקירה ממשלתית שתחקור את העניין הזה כי אנחנו רוצים למקסם את אמון הציבור".