הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה לאחרונה דיון בדוח השנתי של
מבקר המדינה בעניין פרויקט הקמת מערכת סחר החוץ "שער עולמי" של רשות המיסים. המערכת, המסדירה את כל תחום היצוא והיבוא בארץ באופן ממוחשב, הייתה אמורה לשפר ולייעל את השירות בכל עסקות היבוא והיצוא ולהגביר את האכיפה בתחומים אלו. עם זאת, הדוח שפרסם ב-2022 משרד מבקר המדינה חשף מספר בעיות חמורות בפרויקט.
לדברי יובל חיו, מנהל אגף במשרד מבקר המדינה, התוכנית המקורית לפרויקט, שהחלה ב-2008, הייתה אמורה להסתיים בתוך שלוש שנים. עם זאת, השלב האחרון של הפרויקט בוצע רק ב-2021 - עיכוב של 12 שנים. העיכוב נגרם מגורמים שונים כמו תקלות, חוסר מוכנות של המערכת, עיצומים של רשות המיסים ומחלוקות עם הספק שהביאו לשתי בוררויות משמעותיות לאורך השנים. משמעות הדחייה עבור המשק, קבע חיו, הייתה רבה שכן מעבר הסחורות נותר בכלים לקויים ותחום האכיפה לא שופר.
גם עלויות הפיתוח עלו בעשרות אחוזים בהשוואה לתוכנית המקורית. העלות הכוללת של ההתקשרויות עם החברה המפתחת, שהיא גם החברה שמתחזקת את המערכת הקודמת, עומדת על כמיליארד שקל לפיתוח ותחזוקה לאורך 48 שנים. התקשרות ממושכת כזו, הזהיר חיו, עלולה ליצור בעיה מבנית של חוסר מוטיבציה וניגוד אינטרסים. כמו-כן, הדוח התייחס לנושא אבטחת המידע, שעד כניסתה של מערכת הסייבר הלאומית לפרויקט בשנת 2018, לא זכתה למענה מספק למרות הסיכונים הגדולים והמשמעותיים בתחום. כמו-כן, על החברה המפתחת לוודא שהיא עוברת את כל רמות ההגנה הדרושות לאבטחת המידע ולמניעת פרצות סייבר במערכת.
ליונל עמר, מנהל מחלקת טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות המיסים, הסביר כי הסכומים הגבוהים נבעו מכך שהחברה שמתחזקת היא גם החברה שמתפתחת. הביקורת דיברה על מיליארד ש"ח לחברה זו, אמר עמר, אך בפועל מדובר בפיתוח של 230 מיליון בלבד, במקום 120 מיליון שתוכננו מלכתחילה. החריגה נובעת מהבוררויות שבהן נפסק פעמיים לשלם מיליוני לחברה בגלל התארכות הזמנים. ההגדרה של שלוש שנים לא הייתה מעשית מלכתחילה, קבע עמר, והיא יצרה סכסוכים עם החברה.
חיים פלחצנסקי ממערך הסייבר הלאומי מסר כי הם עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם המכס ומתקדמים במספר שלבים. לפני חודש הם סיימו שלב נוסף ומתקרבים למחצית הדרך.