ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי): "מדוע נדרש שימוע בפני הכנסת אם זה לא גוף שיש לו מעורבות בבחירת המועמד עצמו. ההצעה שלפנינו לא אומרת שהמועמד ייבחר בכנסת ואין בכך צורך, כי לפני כשנה החליטה הוועדה לבחירת שופטים לעשות שימוע פומבי למועמדים בוועדת משנה שמשתתפים בה כל חברי הוועדה. השימוע הזה מקיים את כל הפונקציות - שקיפות, חשיבות הלגיטימיות של מועמד כחלק מהליך הבחירה כולל יכולת לשאול שאלות של נציגי הרשות המחוקקת שחברים בוועדה. אנחנו עושים את זה בלי כל החסרונות של שימוע שהופך פוליטי נטו, לא מכובד במהותו וסגנונו. תוצאת תהליך שבסופו של דבר נציגי כל הגופים המעורבים בוועדה לבחירת שופטים סמכו עליו את ידם כולל נציגי בית המשפט בראשות הנשיאה חיות ויש לפחות לבחון ולראות איך זה עובד. לבטל שימוע שעבר בהסכמה רחבה ולהמיר אותו בשימוע שנוי במחלוקת אינו רעיון טוב". בנושא הביקורת השיפוטית אמר: "דרך המלך של העיסוק בנושא הזה חייבת להיות בחוק יסוד החקיקה ולא בחוק יסוד השפיטה. מהם מאפיינים הייחודיים של חוקי היסוד? דוגמה לכך הוא תזכיר החוק שהפיץ שר המשפטים דאז יעקב נאמן: פרוצדורה שונה של ארבע קריאות לחוק יסוד כשברביעית 61 ח"כים, פרק זמן של מספר חודשים בין הקריאות ועוד. בכל הכנסות לא נהגו בחוקי היסוד כמו שצריך אלא כפלסטלינה ולא מימשו את אחריות הרשות המכוננת בדרך שהיינו רוצים לראות, ולכן אי-אפשר לקבל סעיף כזה מבלי להגדיר מהם חוקי יסוד. אריה דרעי רוצה להיות שר, הוא לא יכול דרך הדלת מנסה דרך החלון ואם לא דרך התקרה - גם אם זה יקבל את הכותרת חוק יסוד זה לא חוק יסוד ואין שום עילה או הצדקה בדין לשלול מהרשות השופטת את יכולתה לקיים ביקורת שיפוטית". עוד אמר סער: "בכנסת הקודמת, כשהבאתי הצעת החוק יסוד בנושא זכויות נאשמים וחשודים וביקשתי באופן טבעי את תמיכת סיעת הליכוד וסיעות האופוזיציה שנהגו להכביר מלל בנושא, שר המשפטים דה היום אמר אז שיהיו מוכנים לתמוך בתנאי שהסעיף המאזכר את מגילת העצמאות יימחק. לא קיבלתי את התנאי וסיעת הליכוד לא תמכה". ח"כ משה סעדה (הליכוד) התפרץ לדבריו: "טול קורה מבין עיניך האיש שהצדק נר לרגליו, לא אתה האיש שיטיף לנו צדק. אתה מדבר על תנועת הליכוד?" ח"כ סער: "לא נבחרת פעם אחת, שוריינת רק בגלל המו"מ שניהלת עם אילת שקד, ככה נכנסת לכנסת. אתה אפס מאופס. נבחרתי 5 פעמים על-ידי בוחרי הליכוד ואתה אף לא פעם אחת. אני לא מתכוון להתנצל כלפי האיש שמכפיש את שמי אבל מוכן להוסיף פרטים ולהרחיב בהזדמנות".

ח"כ קריב: "יש טעמים כבדים המצדיקים הליך שימוע בפורום כזה או אחר. יש טעמים כבדים המצדיקים את ההימנעות מהמהלך הזה כפי שהיה ב-75 שנות המדינה. מה שברור הוא שההצעה שמוצעת גרועה מאוד. יש להסירה ולהסתפק בתקופת ניסיון בשימוע שנקבע הוועדה לבחירת שופטים. הסוגיה של השימוע לא נכללה בהצעת החוק המקורית ולכן חוות דעת הייעוץ המשפטי שנמסרה לנו שבוע לאחר תחילת הדיונים לא כוללת התייחסות אליה. אשקול טענת נושא חדש בעניין זה. "הסנאט מאשר את מינוי השרים בפרוצדורה שלא כמו בכנסת, אלא שימוע לחבר הקבינט ואתה מביא פה שימוע מקוטע רק לשופטי בית המשפט העליון. למה שלא נעשה שימוע לשגרירים במדינות המרכזיות, ועוד כמה מינויים מרכזיים. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שאתם מבקשים לקחת את מוסד השימוע שאין לו כרגע מקום בתרבות הפרלמנטרית שלנו, לא לעשות לו טיפול ולחשוב על איזה גורמים יופעל אלא רוצים לעשות זאת על מינויים שעוברים פרוצדורה שאינה רק הצבעה. אתם מביאים יצור כלאיים, שלא במסגרת רפורמה כוללת לאישור מינויים. אנחנו רוצים לתת לגורם שאין לו אחריות למינוי, חברי ועדת החוקה לא אלו שצריכים לתת את הדין וחשבון בפני בית המשפט עליון שכן הם אינם ממנים. בניגוד למה שהיה עד לפני שנתיים יש היום שימוע פומבי למועמדים לעליון והוא מתנהל כדרכם של כל השימועים בעולם ע"י מי שממנה. זה נושא דרמטי, אל תעשה את זה על הדרך. אבקש לקבל חוות דעת כתובה בנושא לפני שנמצה את הדיון בסוגיה ונתונים של מחקר משווה באיזה מהדמוקרטיות בעולם המערבי יש הליך שימוע פומבי ובאילו הוא מתבצע בפני פורום שאינו הפורום הבוחר". לדבריו, "יש טעם לפגם שאתה מבקש לקבוע שיו"ר ועדת חוקה יהיה חבר סטטוטורי בוועדה והוא גם זה שעומד בראש השימוע. יש פה יצירת יש מאין שאף יו"ר ועדה אחר אינו נהנה ממנו. זה נראה קצת מוזר שיש פה עליהום על הליך מינוי השופטים ואנחנו מגיעים למצב של חטוף מכל הבא ליד כך שהצעתך נראית כמו גרוטיאדה". ח"כ מילביצקי: "נושא השימוע משמעותי מאוד. מועמד שלא מוכן ולא יודע להתייצב בפני ח"כים כדי לענות על שאלות על מהותו ומועמדותו אינו ראוי וטוב שלא יהיה שופט ולו מהסיבה הזו במנותק מכל מה שעשה בחייו. המצב היום של מינוי שופטים הוא שיש נתק מוחלט וזו גם ההרגשה בציבור, בחוסר הגיוון שיש בגוף הזה. זה גוף שלאף אחד אסור לגעת בו והם יודעים הכי טוב מכולם מי ראוי להיות שופט. הפוליטיזציה קיימת גם היום רק שמי שעושה אותה הם השופטים. השימוע יגביר משמעותית את האמון בשופטים". ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "לשכת עוה"ד לא צריכה להיות מיוצגת כפי שהיא עכשיו, אולי בעמדת משקיף, כך שתביע את עמדתה המקצועית. אני מניחה על השולחן הצעה – שבמקום נציגי לשכת עוה"ד יהיו נציגי האקדמיה ברוטציה של שנה. דיקנים של הפקולטות למשפטים שיכהנו. זה יעשה את השינוי כי הם מתחלפים והם בעלי מקצוע, לא פוליטיקאים ולא עורכי דין. "אני רוצה להוריד את המסכות. מה שמונח על השולחן בין היתר הוא חזרתו של אריה דרעי להיות שר. בסתיו אמורה השופטת חיות לפרוש לפנסיה ומי שימונה ידון בערעורים למשפטו של נתניהו וזה מה שעומד מאחורי הדברים. "כולכם מדברים על עליון אבל אותי הרבה יותר מעניין בית המשפט לתעבורה. אני לא רוצה שחבר מרכז ליכוד מקושר ידאג שבתו תכהן בבית המשפט לתעבורה או משפחה. במקרים כאלו יופעל לחץ על הפוליטיקאים ויש דילמה - ייתכן שבתו חמודה ומתאימה ותהיה אחלה שופטת אבל הספק יישאר תמיד אם מונתה בשל טיבה או בשל אביה המקושר. תחשבו על ערכאות של תעבורה, משפחה תביעות קטנות ועוד שם רוב הציבור פוגש את השופטים. "יש להגדיר מה מתאים לחוק יסוד, מה מגדיר אותו, לדוגמה אם ייאמר שמי שעלה לישראל אחרי 1989 לא רשאי להצביע וייכתב על שמו חוק יסוד – בית המשפט לא יוכל להתערב כי כתוב שזה חוק יסוד. כך גם אם ייכתב שרק מי שחילוני יחויב בשירות בצה"ל. אני מורידה מסכה מהסעיף הזה – הוא נועד להחזיר את אריה דרעי להיות שר כי יש כבר הצעת החוק שתעלה בשבוע הבא עם כותרת חוק יסוד שאם הממשלה ממנה מישהו לא תהיה ביקורת שיפוטית. בקצב הזה הממשלה תוכל למנות רוצח ואי אפשר יהיה להתווכח עם זה. זו לא רפורמה אלא מהלך להציל שני אנשים- נתניהו ודרעי. תשאלו עצמכם בלב אם הייתם מעבירים מהלך כזה באופוזיציה". היו"ר ח"כ רוטמן: "בוודאי שכן. כתיבתי עוד לפני הכנסת עוסקת בכך לפני ואחרי הכנסת". ח"כ בליאק: "הוועדה לבחירת שופטים שאתם הופכים לחותמת גומי של הממשלה והקואליציה, אנחנו מבינים שמטרת המהלך היא לא לתת לגלגל להשלים את סיבובו אלא לבצר את השלטון הנוכחי ולא לתת לאופוזיציה לנצח אתכם בבחירות הבאות". לשאלת ח"כ בן ארי האם מדובר בשימוע כפול בכנסת ובוועדה לבחירת שופטים, השיב היו"ר: אמליץ שלדיון השימוע בוועדת חוקה יוזמנו חברי הוועדה למינוי שופטים והם רשאים כוועדה לעשות כרצונם". ח"כ בן ארי: "ואותם ח"כים שלא תמיד יודעים משהו על מערכת המשפט יאמרו דברם בעוד היה לך חשוב להוציא את לשכת עוה"ד שדווקא מבינים את העולם הזה. לקחת את יו"ר לשכת עוה"ד והיו"ר לפניו שגם הוא הסתבך בפלילים ולהכתים את כולם שלא בצדק כי יש שם אנשים מצוינים. הסמכות של לבחור שופטים לא סתם הייתה בוועדה לבחירת שופטים. אתה יכול לתקן את זה אבל באיזו סמכות אתה מביא את השימוע לכנסת? אתה צריך לחשוב על יו"ר ועדת החוקה הבא ולא על שמחה רוטמן שכתב גם ספרים. אתה צריך לנתק את הכנסת מבחירת הנציגים שיבחרו בוועדה". ח"כ נעמה לזימי (העבודה): "מלכתחילה נעשה פה מהלך בזק מכוון שמכתים גם את רעיון השימוע של שופטים כי כל השיח הוא שצד אחד שם את מערכת המשפט תחת סימן שאלה, כחשודים, לא כי הם אומרים שאין מה לתקן במערכת אלא כדי לומר שהם צריכים להיבחן עי השלטון והשררה. איזונים ובלמים הם לא שם קוד לממלכתיות אלא שם קוד על לבלימת כוח יתר מופרז שיש לבלום אותו בכל מערכת דמוקרטית ואתם חוטאים עמוקות לציבור באמירה שהפתק שלו מייצג את הכל. בסופו של דבר מערכת המשפט לא תמיד היטיבה עם אוכלוסיות מוחלשות אבל היא תמיד הייתה קו ההגנה האחרון שלהן". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הרי גם אתם בהצעתכם מפחיתים מכוחה של הכנסת. הוספת נציג האופוזיציה היא פסאדה כאילו כוחה עולה. אתם שבים ומעלים את יכולת הממשלה לשלוט. האמנתי שגם אתה חושב שיש מקום לשלוש רשויות בישראל ולא ברור איך זה מתיישב. "אני שומעת את עמדות הקואליציה שאומרות מי זה הנגיד שמעז לחוות דעתו בעניינים כלכליים ומי זו היועמ"שית שמעזה לחוות דעה משפטית. האם אתה חושב שבשימוע שכזה יבואו אנשים רציניים שאתה רוצה לראות במערכת המשפט? שהדין הוא היחיד שמנחה אותם כשיעטו את הגלימה?" ח"כ סגלוביץ': "יש להתחיל באמירה ששופטי ישראל מקצוענים ומצוינים ועושים הכל להוציא צדק תחת ידיהם כי זה לא מה ששומעים במליאת הכנסת והתבשרנו שח"כ אמסלם יתמנה לשר במשרד המשפטים ונוכל לשמוע את השתלחותו. מה שמאפיין את הממשלה הזו הוא להסתכל על מה שעשה מישהו אחר ולומר שאינו טוב. המהלך של שימוע בוועדה לבחירת שופטים נכון ויש לתת לו זמן לראות אותותיו. זה מקום שקוף וברור". ח"כ דבי ביטון (יש עתיד): "המילה שימוע אומרת כל מה שאתם רוצים ברפורמה: עובד ומעסיק. שליטה מלאה של פוליטיקאים על שדות שלא צריכה להיות להם נגיעה בהם. יש מקום לחשוב על הרכב הוועדה שיהיו בה אנשי אקדמיה". רוטמן: "שימוע לא בפני הגוף המחליט קיים בהרבה מדינות. אני מוחה על הטענות על טיבם הירוד על חברי הכנסת, הח"כים בישראל הם ברמה גבוהה מאוד ודווקא לאור טענות- שימוע בוועדה בה הרוב הדמוקרטי יהיה מכריע בבחירת שופטי, שבה יש נציגות של האופוזיציה- יוכל לבצע את התהליך בעיקר בוועדה כמו זו שיש בה חלק ניכר של חברי האופוזיציה. שימוע בפני ועדת החוקה יטייב את ההליך וישמור עלינו מפני מינויים לא ראויים כי זו שיטה שמעורבים בה נציגי ציבור מכל הגוונים. "הסיבה שבחרתי מודל זה של שימוע דומה לסיבה שבחרתי את מודל ההתגברות. בניגוד לטענות החוזרות והנשנות על חוסר רצון בהידברות, כל אחת מההצעות שבחרתי השתדלתי לבחור כאלו שחברי אופוזיציה בולטים עמדו מאחוריהן. מאחורי הצעת השימוע הזו עמדו בעבר אלקין ולוין וקיוויתי שעל הצעת החוק יהיו חתומים גם ח"כים מהאופוזיציה. ריככתי את ההצעה של אלקין שכללה הצבעה שלא ברור מה היה משמעותה כי ההצעה לא כללה איסור על הוועדה לבחירת שופטים לדון במועמד שלא עבר הצבעה בוועדת החוקה". ח"כ עופר כסיף (חד"ש תע"ל): "אמרת שהדיון על השימוע הוא השלמה למה שעשינו עד כה ולכן אתה מודה שזה מכלול. חשוב לומר שוב – המכלול כולל השימוע וחוקי היסוד מבטל לא את הפרדת הרשויות אלא מבטל את הרשויות".

יועמ"ש הוועדה בליי: "לפי המוצע לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד ותהיה הבחנה בין ביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה שהיא אפשרית (גם אם תוגבל באופן משמעותי) לבין חקיקת יסוד שכלפיה לא תהיה כלל ביקורת שיפוטית. "אנחנו מציעים לתת את הדעת לכך כשכותבים הסדר חוקתי מהסוג הזה ההסתכלות צריכה להיות פחות על העבר – האם לבית המשפט יש סמכות היום להתערב בחוקי יסוד - אלא הדגש צריך להיות על העתיד – איך הוועדה רוצה לעצב הסדר חוקתי שיהיה בדגש הצופה פני עתיד, בהתחשב באיזונים ובבלמים של השיטה. "נקודה חשובה נוספת – יש לקחת בחשבון שהסדרת היעדר שפיטות על חוקי היסוד שלובה במעמד העליון של חוקי היסוד. ככל שמסדירים נושא זה, האיזון לכך הוא שיוסדרו גם יתר ההסדרים הקשורים בחוקי היסוד מבחינת מעמדם. בעניין ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד - בתזכירי עבר של חוק-יסוד: החקיקה, הוצע איזון כך שמצד אחד תוגבל הביקורת השיפוטית על חקיקת היסוד אך לצד זאת ניתן ביטוי למעמדם הגבוה יותר – וזאת באמצעות קביעה מפורשת של מעמדם כנורמה עליונה, קביעת הליך מיוחד לחקיקתם, והמסגרת התוכנית שלהם. באופן קונקרטי אנחנו מציעים לשקול קביעת הליך מיוחד לחקיקת חוק יסוד, מה שלא קיים היום. בהמלצות ועדת נאמן הומלץ שחוק יסוד או תיקונו יתקבלו בארבע קריאות וברוב של 61 בקריאה שלישית ו-70 בקריאה הרביעית והקריאה הרביעית תהיה לפחות שישה חודשים אחרי השלישית, בגרסאות מאוחרות יותר הרוב הלך וירד וגם פרק זמן הלך והצטמצם לאורך השנים. "בדומה לכך, ברוב המדינות בעולם הליך לתיקון חוקה מאוד מורכב ונועד להבטיח שקילה ודיון משמעותי והסכמה רחבה. בין היתר דרישות לאישור ברוב מאוד גבוה, אישור במשאל עם או אשרור התיקון לאחר בחירות חדשות". היו"ר ח"כ רוטמן: "האם חוקי היסוד היום הם חוקה? חוק יסוד כמו שאנחנו עושים יש דרך מסוימת לתקנו? אם עכשיו תוגש עתירה נגד סעיף מסוים בחוק יסוד השפיטה, מהי עמדת הכנסת לבית המשפט? לבימ״ש יש סמכות לבטלו? "הבהרתי שחוקי היסוד היום אינם חוקה ואין פרוצדורה מיוחדת למרביתם לחוקקם ועדיין באופן עקבי עמדת הכנסת לבימ״ש העליון היא שגם אם חוק היסוד עבר כשיש 3 ח״כים במליאה וכותרת החוק היא חוק יסוד, נניח חוק יסוד השפיטה עובר ברוב רגיל, שלבית המשפט אין מקור סמכות לפסול אותו. האם זה תיאור נכון של המצב העובדתי להיום?" היועמ"ש עו"ד בליי: "לא חושב שזו חוקה שלמה, יש בחוקים היבטים חוקתיים. השאלה היא איך ראוי לעצב את ההסדר. "התיאור שהצגת לא שלם. מה שחסר הוא שזו אכן הייתה עמדת הכנסת אך בית המשפט פסק שיש במקרים מסוימים סמכות. השאלה אינה מה עמדת הכנסת אלא מה ההלכה במדינת ישראל. כיועמ"ש לוועדה המייעץ לה מחובתי להבהיר לה שגם אם הכנסת לא מסכימה לכך, בית המשפט קבע משהו אחר". עוד אמר: "אנחנו סבורים שראוי כחלק מההסדר לשלילת הביקורת השיפוטית על חקיקת היסוד לכלול את הצד השני של המטבע – קביעת הליך מורכב יותר מהליך חקיקה של חוק רגיל, כמו במדינות אחרת, כדי לוודא שיש עליו הסכמה רחבה ושקילה משמעותית. "פן שני הוא הוספת הוראה בדבר הנושאים בהם עוסקים חוקי יסוד. לא נושאים ספציפיים אלא כמו שהוצע בתזכירים לאורך השנים – המסגרת הכללית - סדרי משטר, מוסדות המדינה, עקרונות היסוד של המדינה וזכויות אדם. "הנוסח הזה משאיר בידי הכנסת חופש פעולה נרחב בקביעת תכני חוקי היסוד אך מגביל את היכולת לעשות שימוש לרעה בחסינות המוקנית לחוקי יסוד עבור חוקים שאינם מתאימים. "היבט נוסף - בתזכירי עבר הוצע לקבוע הוראה שחוק לא יסתור הוראת חוק יסוד. בנוסח המוצע אין אמירה מפורשת על עליונות חוקי היסוד אך יש אמירה שבית המשפט העליון לא יוכל לתת פס״ד או החלטה אחרת שמשנה חוק, מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו אלא אם כל השופטים יסכימו שהחוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד. אנחנו מציעים להוסיף לנוסח אמירה פוזיטיבית המבססת את מעמדם של כל חוקי היסוד ביחס לחקיקה רגילה. בנושא הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה – אנחנו מציעים להתיר את הביקורת על ההליך - גם בהקשר זה היו תזכירים שדיברו על כך שחוסר היכולת לבקר את חוקי היסוד לא תחול על ביקורת הליכית הנוגעת לפגם בהליך חקיקתו של חוק היסוד".

היו"ר ח"כ רוטמן: "אני סבור שלכנסת מגיע מעמד שהיה לה עד פסק דין בעניין המזרחי וקיים במדינות אחרות במשטר פרלמנטרי - מחוקק כל יכול. היא יכולה לחוקק מה שהיא רוצה ולא צריכה להיות עליה ביקורת אלא אם היא בוחרת להעניק את הכוח הזה למישהו. יש ביקורת מוצדקת עלינו שאנחנו כן מעניקים כוח לבית המשפט לבטל חוק רגיל על בסיס חוק יסוד. אלמלא הצורך להתפשר עם האופוזיציה, יכול להיות שהייתי הולך על המודל הבריטי וקובע שבית המשפט לא יכול לפסול כל חוק. "אני מסכים שאפשר לייחד הליך מסוים לחקיקת חוקי יסוד אך לא בצורה שלמה במסגרת חוק יסוד השפיטה שעוסק בהגבלת סמכות בית המשפט לפסול חוקים ולא עוסק בעבודת הכנסת. "הכנסת היום, כשהיא באה לחוקק חוק יסוד, כפי שכתבה רות גביזון בספרה וכפי שאמרתי בחקיקת חוק הלאום, יש עסקה לא כתובה בין בית המשפט לבין הכנסת או צריכה להיות - אנחנו נחוקק ואתם תכבדו זאת. הצהרתם אמונים למדינת ישראל ולחוקיה אז תהיו נאמנים. מה שקרה לאורך השנים הוא שזה לא היה מחייב ובית המשפט אפילו את הבסיס של - כתבתם חוק והוא בתוקף, ואפרש אותו בנאמנות, אקרא ואעשה מה שכתבתם - שני החלקים בללו שאמורים להיות בכיבוד בין הרשויות הופרו פעם אחר פעם ע"י בית המשפט. אם יום אחד נחיה במדינה שחוקיה יסתרו את האמנה הבסיסית של חיינו בית המשפט לא יעזור לנו. מדי פעם אומרים שאני פועל באופן מנוגד לעקרונות יסוד השיטה ואני בודק ומוצא שאני פועל בדיוק לפיהם. לכן, הן ברמת התוכן, שכן אני לא חושב שיש מי שיכול לבחון את תוכנם, והן ברמת הנושאים והמבנה חלק מהמגבלות מזיקות ובחלקן אין צורך. "את ההגנות לגבי באיזה עניין פוסלים חוק ייתכן שיש לייחד פרוצדורה מיוחדת אך לא בטוח שהעיתוי הוא עכשיו אלא בחיקוק חוק יסוד החקיקה שיחוקק כשבית המשפט העליון יכבד את הכנסת ואת חוקי היסוד ואת הכתוב בחוק. "ההיסטוריה היא הדבר החשוב ביותר. אלמלא ההיסטוריה וחוסר הביטחון האדיר שהעם ונבחריו מחזיקים ביכולת בית המשפט לקרוא חוק ולכבד את שכתוב בו התיקון לא היה נדרש". היועמ"ש עו"ד בליי: "אני מנסה להבין את תפיסת המציע לגבי מעמד חוקי היסוד. אתה אומר שאתה רוצה לחסן אותם מפני ביקורת שיפוטית אבל לא להבחין ביניהם לבין החוקים האחרים בשאר ההיבטים. מה לשיטתך מעמד חוקי היסוד אחרי שעובר התיקון שלך לחוק-יסוד: השפיטה?" רוטמן: "אם הכנסת חושבת שמה שתחת הכותרת חוק יסוד מתאים לקבל את ההגנה מפני ביקורת חוקתית/עליונות נורמטיבית/שריון- זה מה שיתאים. זו עמדת הנשיא שמגר בפסק דין בנק המזרחי שהרוב שם ביטא את העמדה הזו והעובדה שאנחנו 30 שנה אחרי פסק דין בנק המזרחי ויש המתקיפים אותי על מה שהיה אמור להיות המובן אליו שהכוח הריבוני מופקד בידי המחוקק כל יכול, שאני צריך להגן על העמדה הזו כאילו היא דבר משונה רק מראה למה צריך להגן עליה".