|
|
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ דלל, פתח את הישיבה בהדגשת משמעות הנושא שעל הפרק. הוא קבע שכל הצלת חייו של ילד שוות ערך להצלת העולם כולו, שכן ילדים הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר, במיוחד אם הם חיים בנסיבות לא טובות. הוא גם ציין שקרוב לשליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני, וזה נתון מדאיג ובעייתי.
|
|
|
|
|
|
בישיבה נכחה גם מנכ"ל המועצה לבטיחות ילדים עו"ד ורד וינדמן ושיתפה בתובנותיה בנושא. היא הדגישה את חשיבות הדוח, שכן הוא מקיף מגוון רחב של נתונים בכל תחומי החיים ומספק ראייה רחבה של המצב לאורך השנים. היא השוותה את הנתונים לתקופת טרום הקורונה, והצביעה על השפעת המשבר על הילדים, שנעדרו ממסגרות החינוך לתקופות ארוכות.
אחד הנתונים המדאיגים ביותר שנדונו בפגישה היה העלייה בביקורים בחדרי מיון פסיכיאטריים והעלייה בניסיונות ההתאבדות, בעיקר בקרב נערים מתחת לגיל 14. השילוב בין הקשיים שנגרמו בעקבות משבר הקורונה והמחסור במתקנים נאותים לבריאות הנפש הביאו למחסור באנשי מקצוע בקהילות הערביות, החרדיות ובפריפריה.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
הדיון התמקד גם בהשפעת הטכנולוגיה על ילדים בארץ. נדונה מגמת העלייה המשמעותית בעבירות מין והטרדות ברשת והעלייה בעבירות הקשורות לפרטיות הילדים. הדוברים המליצו להשקיע בתחומי גילוי, זיהוי, מניעה והכשרת אנשי מקצוע, לרבות רופאים, אנשי חינוך והציבור.
|
|
|
|
|
|
ח"כ סימון דוידסון הדגיש את הצורך להעניק לילדים פעילויות, כמו תנועות נוער, ספורט, מוזיקה ומתנ"סים, בעיקר באזורים מוחלשים ובחברה הערבית, כדי להפחית את תלותם בטכנולוגיה ולהימנע מהתמכרויות.
|
|
|
|
|
|
ח"כ דבי ביטון, שליוותה הורים וילדים מטעם הסיוע המשפטי בדרום, סיפרה על הצורך ברפורמות במערכת, והצביעה על המחסור בפנימיות, במקלטים ובמרכזי חירום. עם זאת, עו"ס חוה לוי, היועצת הראשית מכוח חוק הנוער ונציגת משרד הרווחה והביטוח הלאומי, טענה מנגד כי הממשלה משקיעה בהקמת מרכזי חירום חדשים, בהם שניים לחברה החרדית, למתן שהות קצרה והמשך סידור במקום אחר.
סגן מנהל אגף חינוך לילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, אילן שמש, אמר כי הגידול בבעיות הילדים בעקבות הקורונה מרגישים היטב - לרבות בעיות פסיכיאטריות ונפשיות, אלימות ועוד, אך גם הכיר בצורך בפעולה לטיפול בנושאים אלו.
|
|
|
|
|
|
עילאי דוד מרדכייב, בוגר פרלמנט הנער של המועצה לשלום הילד: "נשמח לשיתוף בני הנוער ושתשמעו אותנו ישירות, ולא דרך גורם שלישי. הבעיה הנפשית של בני הנוער מתבטאת בשני תחומים - החברתי והאינטרנט. המעמד החברתי שלנו תלוי בזה. בנוסף, ישנו לחץ לימודי על בני הנוער להיות מצוינים, מצד בתי הספר. אנחנו בלחץ תמידי להיות מצטיינים. החוסר ביועצות משפיע עלינו ועל התנהלותנו היומיומית. כיום יש יועצת אחת לשתי שכבות - אחת על 800 תלמידים, לטפל בבעיותיהם הרגשיות ולתת להם הכוונה. בן נוער צריך לחכות חצי שנה כדי להגיע לפסיכולוג. זה לא נתפס. אנו רוצים עזרה!"
|
|
|
|
|
|
אריה מונק, מנכ״ל עמותת בית חם: "במדינת ישראל יש 280 פסיכיאטרים לילד ולמתבגר, שחלקם כבר לא עובדים. זה אחד המקומות הכי נמוכים ב- OECD. אני לא יכול להירגע מלראות ניתוק של ילד מהורה שצווח. אשפוזים פסיכיאטרים של ילדים זה דבר נוראי. אני קורא מכאן להקים בתים מאזנים לילדים. ניתן להקים אותם וזו חובה. אנחנו מדברים על אחוזים שעולים וגדלים. כ-700 מקרי אובדנות מדווחים בשנה, זה מספר לא מתקבל על הדעת ב-2023. חייבים כוח אדם.
|
|
|
|
|
|
הפרופסור ענת ברונשטיין קלומק, דיקנית ביה״ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, הציעה: "צריך לחשוב מחוץ לקופסה, כי הפער בין מה שצריך לקיים גדול מידיי כדי שרק תקנים יסגרו את זה. צריכים עוד מטפלים, ועוד הכשרות, אולי אפילו להכשיר אנשים שאינם בוגרי המקצועות, יש כבר מקומות בארה"ב שעושים זאת. גם לאנשי המקצוע שבתוך המערכת, חייבים לתת להם גם זמן להכשרות, ולא רק לחת לעוד תלמיד ועוד מטופל. זה כמובן דורש תקציבים. יש גם את שלב המניעה, וכאן צריך לתת הכשרות להורים כדי שידעו לאתר בעיות אצל הילדים ולדבר איתם עליהן. דיכאון הוא גורם סיכון לאובדנות, והורים צריכים לדעת לדבר על זה. אפילו עם ילדים בגיל הגן ניתן עם הכשרה".
|
|
|
|
|
|
הד״ר נאווה כהן, מהמטה הלאומי 105: "אנחנו פועלים במוקד 24/7 כדי לתת מענה לפגיעות קטינים במרחב המקוון. ב-2022 טיפלנו בלמעלה מ-8,000 אירועי פגיעה של קטינים ברשת. 30% מהם אלו ההורים שפונים בעצמם".
יו״ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, סיכם: "אינני בטוח שאישן הלילה לאחר ישיבה זו. יש פה דברים מטרידים שלא הייתי חשוף אליהם, למרות עיסוקי ברשויות המקומיות. השנתון הסטטיסטי הוא כלי עבודה לוועדה הזו ממנו נוכל לגזור תוכנית עבודה להמשך. אין ספק שבסופו של דבר הנושא המניעתי הוא החשוב ביותר, כי כשאתה מונע אתה מבזבז פחות משאבים מה שהכי חשוב לנו ואני אומר את זה פה - לנציגות התלמידים. חשוב לנו לשמוע אתכם כי אתם יכולים לתת לנו, בזמן אמת ומהשטח, את ההתרשמות הטובה ביותר וחלק מהפתרונות".
|
|
