שאלת נבצרותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עולה על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, הורתה (10.2.23) למיארה להגיש עד 12.3.23 תגובה מקדמית לעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לקבוע שנבצר מנתניהו למלא את תפקידו בשל מעורבותו ברפורמה המשפטית. ברק-ארז נמנעה מלהוציא צו ביניים שיאסור למנות את ח"כ דוד אמסלם לשר במשרד המשפטים. התנועה טוענת, כי קיימות מספר עילות למצטברות לצורך להכריז על נבצרות של נתניהו: משפטו מונע ממנו לעסוק בצורה כלשהי במערכות המשפט ואכיפת החוק; פעולותיו ל"קידום חקיקה שעניינה פגיעה אנושה במערכת המשפט ומערכות אכיפת החוק בישראל, וכן מינוי של שר נוסף במשרד המשפטים אשר מטרתו היא לקדם פגיעות אלו, תוך הפרה בוטה של הסדר ניגוד העניינים המחייב לגביו, ותוך הפרת פסקי הדין" שאפשרו את כהונתו כראש הממשלה בהינתן הקפדה על הסדר ניגוד העניינים; נתניהו "פועל באופן ישיר ועקיף באמצעות כוחו השלטוני להשפעה על עתידו ועל ענייניו המשפטיים, וזאת במטרה להימלט מאימת הדין"; ואמון הציבור בממשלה ובכנסת נפגע משום שהן נרתמות לסייע לנתניהו. לפני שבועיים תקפו ראשי הקואליציה בחריפות חסרת תקדים את מיארה, בעקבות פרסומים לפיהם משרד המשפטים בודק את סוגיית הנבצרות. מיארה השיבה אז, כי הנושא אינו מצוי על שולחנה (אך לא התייחסה לגורמים אחרים במשרד המשפטים). כעת, על-פי הוראתה של ברק-ארז, מיארה - המשיבה הראשונה בעתירה - תהיה חייבת לגבש עמדה. היועץ המשפטי הקודם, אביחי מנדלבליט, אמר בראיון ל"עובדה" ששודר אמש, כי ייתכן שיהיה מקום להכריז על נבצרות של נתניהו. נבצרות של ראש הממשלה קבועה בחוק יסוד הממשלה, אך בצורה לקונית וללא כל מנגנון להפעלתה (למעט בענייני בריאות, כפי שאירע לאריאל שרון המנוח). כאשר דחה בג"ץ בשנת 2020 עתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, ציינה הנשיאה אסתר חיות את הסדר ניגוד העניינים עימו כגורם מרכזי לפסיקה. מיארה קבעה בשבוע שעבר שנתניהו מנוע מלעסוק ברפורמה בשל השלכותיה האפשריות על משפטו, אך נתניהו הודיע - גם לבג"ץ - שהוא אינו מקבל את עמדתה.