מנתוני הדוח עולה כי שיעור העוני במזרח העיר עומד על 75% לעומת 29% בקרב תושבי ירושלים היהודיים. 23,000 תלמידים לא נרשמו למסגרת חינוכית. 10,800 שהם 26.5% מהתלמידים נשרו מבתי הספר, לעומת ממוצע נשירה ארצי של 5.6%. חסרות כ-2,000 כיתות לימוד.
מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד
מבקר המדינה איתן דהן הציג את דוח המבקר לשנת 2018, ואמר כי נמצאו ליקויים באזרוח המעברים, ובהכשרת המאבטחים. קיימות פרצות במכשול, הרשויות אינן ממשות את תפקידן בתחום החינוך והרווחה.
איל זוננפלד ממשרד מבקר המדינה אמר: "מנובמבר 2019 ועד היום, קיימות שתי פרצות במכשול בעוטף ירושלים שאורכו 145 ק"מ. הפרצות מהוות סיכון ממשי לאורך המכשול". לטענה זו השיב נצ"מ
עמרם נידם, מפקד עוטף ירושלים, שאמר: "קיימות שתי פרצות, אחת באורך כמה מאות מטרים, והשנייה באורך כמה קילומטרים. שתי הפרצות מתוצפתות". עוד אמר נידם כי בשנת 2019 הוכשרו 22 לוחמים לתפקיד מפקדי מעברים. לדבריו, האתגר כמעט בלתי אפשרי, והאתגר העיקרי הוא פיקודי.
בעניין השירותים החברתיים לאוכלוסייה הערבית במזרח העיר, נמצא כי מענה רשויות המדינה בתחום החינוך והרווחה, חלקי ביותר ובמקרים מסוימים הן אינן ממשות את אחרותם על-פי דין.
הטיפול במעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים נחות מהשירות שניתן לאזרחי המדינה ברחבי
הארץ. אין מדיניות ממשלתית בדבר מעמד תושבי מזרח העיר וההחלטות מתקבלות אד-הוק בעקבות הליכים משפטיים.
לטענה זו השיבה חגית צור, מנהלת הלשכה במזרח ירושלים, ואמרה: "היום פועלות שלוש לשכות שירות במזרח העיר ב-40 עמדות עבודה למתן שירות. שירותים רבים נפתחו לתושבים בלשכות אחרות בעיר. תעודות מעבר הוארכו משנתיים לחמש שנים מה שהפחית את הגעת התושבים ללשכה. מאחר שהתור קצר, 15% ממקבלי השירותים במזרח העיר הם מרחבי הארץ".
עוד נמצא כי שירותי המוסד לביטוח לאומי אינם ניתנים במהירות הראויה. בתי המשפט אישרו כמחצית מההשגות שהוגשו על החלטות הביטוח הלאומי. לטענות אלו הגיב עו"ד דני זקן מהמוסד לביטוח לאומי, שאמר: כי הביטוח הלאומי יישם כמעט במלואן את כל המלצות מבקר המדינה. מנהל סניף מזרח ירושלים במוסד לביטוח לאומי, יוסי שעיו: "מבנה הביטוח הלאומי במזרח העיר הינו אחד היפים בארץ. מבחינת מדדי איכות הטיפול, ברוב המדדים אני לא נופל מכלל הסניפים בארץ".
לשאלת יו"ר הוועדה, השיב מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, הד"ר דוד קורן, שאמר: "במזרח ירושלים מתגוררים 370,000 תושבים, שהם כ-39% מכלל תושבי העיר. כמחציתם מעל גיל 18. כ-160,000 עד 180,000 מהם זכאים לבחור לעיריית ירושלים. 92% תושבי קבע 7% אזרחים".
סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, איציק בר, אמר: "במדינת ישראל קיימים 46 מעברים 16 מתוכם בעוטף ירושלים. המל"ל ערוך עם עבודת מטה לאזרוח המעברים. לשם כך נדרש תקציב של כ-600 מיליון ש"ח". לדבריו, אין הסתכלות כוללנית של כל המעברים ועבודת אבטחה לא מוכרת כעבודה מועדפת. סגן ראש המל"ל תהה, היכן מאבטח יעדיף לעבוד - בנתב"ג או במחסום שועפט.
נעמי גרינוולד מעיריית ירושלים אמרה: "15,381 תלמידים היו רשומים במוסדות של הרש"פ. הם חלק מהילדים הנעלמים, 5,000 תלמידים נוספים, אין לנו מידע עליהם".
בתום הישיבה, יו"ר הוועדה ח"כ לוי אמר כי מדובר בדוח קשה, אף שמדברי המבוקרים עולה כי בוצעו פעולות לתיקון הליקויים. "תושבי עוטף העיר, מסכנים את העיר. ביום אחד בעלי זכות הבחירה בעיר, יכולים לשנות את מרקם העיר. שליש מחברי מועצת העיר יכולים להיות פלשתינים, תוך 10 שנים ראש העיר יכול להיות פלשתיני. העירייה לא מספקת שירותי ל-150,000 תושבי כפר עקב, מחנה הפליטים שועפט וואדי חומוס, אשר בחלקם לא משלמים חשמל מים וארנונה.
אין תוכניות בנייה. אם תתרחש רעידת אדמה יש לי חשש גדול מה יקרה שם. מדינת ישראל משכה את ידה מתכנון האזור הזה, אם המדינה לא במשחק, תחזירו את האזור לרשות הפלשתינית. המקומות האלו מסכנים את עתיד העיר. צריך לקבל החלטות אמיצות גם אם לא פופולריות. אם המדינה לא רוצה לאבד את מזרח העיר, על הממשלה חובה לתת שירותים.
