"איום בפיטורים לא ירתיע את היועצת המשפטית לממשלה מלמלא את תפקידה". כך אומרת (21.2.23) גלי מיארה, בתגובה לדבריו של שר המשפטים, יריב לוין. מוקדם יותר אמר לוין על מיארה: "אנו לא עוסקים כרגע בפיטוריה, כי אנו מתמקדים ברפורמה וכרגע ממילא בג"ץ יבטל מהלך כזה. לגבי ההמשך - נקווה שהיא תתעשת ותפסיק להכשיל את הממשלה". מדבריו של לוין עלה, כי הממשלה אינה מפטרת את מיארה רק משום שבג"ץ יבטל מהלך שכזה. מכאן נבע, כי לאחר העברת הרפורמה וביטול עילת הסבירות, עשויה הממשלה לפטר אותה. בעקבות המלצות ועדת שמגר בנוגע למעמדו של היועץ המשפטי (ועדה אותה הקים בנימין נתניהו לאחר פרשת בראון-חברון) החליטה הממשלה בשנת 2000, כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של היועץ אם "קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים" ביניהם, "היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". החלטה כזאת צריכה להתקבל בהתייעצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית למינוי היועץ, שהיא ועדה קבועה ולא רק בעת בחירת היועץ. בראשה עומד כיום הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, אשר גרוניס ׁׁ(אשר לא תמך במיארה). לצידו חברים בוועדה פרופ' רון שפירא כנציג האקדמיה ותמי אולמן כנציגת לשכת עורכי הדין. הממשלה והכנסת טרם מינו את נציגיהן, במקומם של השר לשעבר דן מרידור והח"כ דאז צבי האוזר. יצוין, כי אם תפוטר מיארה והיא עצמה לא תנקוט הליכים משפטיים נגד הדחתה (בדמות תביעה בבית הדין לעבודה או עתירה לבג"ץ), לא ברור אם בג"ץ יסכים לשמוע עותר ציבורי נגד המהלך. הכלל המקובל, במיוחד בקרב השופטים השמרנים, הוא שאין להעניק זכות עמידה לעותר ציבורי אם קיים נפגע ישיר שאינו עותר בעצמו.

שורה של עימותים עם הממשלה

בליכוד ובקואליציה דיברו, שלא בצורה פורמלית, על פיטוריה של מיארה עוד לפני שהוקמה הממשלה הנוכחית, וזאת משום שהיא מונתה בידי ממשלת בנט-לפיד (לאחר סיום כהונתו של אביחי מנדלבליט). באופוזיציה-דאז זעמו על כמה מחוות הדעת שנתנה ערב הבחירות, ובמיוחד אלו שאפשרו לממשלה לחתום על הסכם הגבול עם לבנון ולמנות את הרצי הלוי לרמטכ"ל. מיארה לא זומנה לישיבות הממשלה הראשונות ולאחר מכן התעמתה חזיתית ובצורה חסרת תקדים עם לוין ויו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, בנוגע לרפורמה המשפטית שהם מובילים. העימותים היו הן במישרין עם מיארה והן עם המשנים ליועצת אשר ייצגו אותה בדיונים בוועדת החוקה - גיל לימון ואביטל סומפולינסקי. מיארה מתחה ביקורת חריפה במיוחד על הצעת הרפורמה של לוין, בעוד המשנים יצאו באותה חריפות נגד הצעותיו של רוטמן. מיארה וצוותה קבעו, כי מדובר בפגיעה קשה בדמוקרטיה וכי אין בסיס עובדתי וענייני לטענות המרכזיות העומדות בבסיס המהלכים. מיארה גם קבעה, כי נתניהו מנוע מלעסוק ברפורמה משום שהוא יכול לצאת נשכר ממנה בהיבט של משפטו. נתניהו הודיע שאינו מקבל את חוות הדעת בנושא, והערב הצהיר שהוא יתן גיבוי לכל פשרה שתושג סביב הרפורמה. מיארה גם מתנגדת למהלכים נוספים של הממשלה, כגון חוק החמץ ומתן סמכויות נרחבות לשר איתמר בן-גביר מול המשטרה.