גדר ההפרדה נכשלה, מאות אלפי פלשתינים מסתננים מיהודה ושומרון לישראל - כולל מחבלים. הדרג המדיני בראשותו של בנימין נתניהו לא דן בנושא מאז 2017, ורק בשנת 2020 - בימי ממשלת בנט-לפיד - החל טיפול בבעיה בעקבות שורה של פיגועים קשים. אולם, גם כיום הגדר אינה נותנת את המענה הביטחוני הדרוש. כך קובע (28.2.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. בשנת 2002 החל מימוש תוכנית מרחב התפר, שתרמה לצמצום משמעותי של פעילות הטרור מיהודה ושומרון לישראל. בעת הקמת מכשול קו התפר, פעלו ביהודה ושומרון כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר. התפיסה המבצעית שנקבעה באותו מועד הייתה, כי גדר קו התפר תתריע על ניסיון לחצייה או לחיתוך שלה, וכי המענה המבצעי יתבסס על כוח צבאי אשר יגיע במהירות לנקודה ויטפל באירוע. עם זאת, בשנים 2019-2002 צנח ב-70% מספר החיילים ביהודה ושומרון. במקביל לירידת מספר החיילים, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על-ידי פלשתינים כדי להסתנן לישראל. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן. צמצום הסד"כ פגע ביכולתו של צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר. במחצית הראשונה של שנת 2022 ביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר שלושה פיגועים בהם נרצחו 11 בני אדם, ובעקבותיהם ביצע צה"ל את מבצע "שובר גלים". נכון לסוף 2021, מגלה אנגלמן, קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. בגזרת החטיבות המרחביות אפרים ומנשה, ש-62% מאורך גדר קו התפר נמצא בשטחן, 61% (73 ק"מ) ו-34% (34 ק"מ) מהגדר היו לא כשירים או בכשירות חלקית. נכון לסוף מרס 2022 הסתננו דרך הפרצות אלפי פלשתינים מדי יום, הן ברגל והן ברכב. גדוד האיסוף הקרבי זיהה 900,000 כניסות בלתי חוקיות ב-2020 ו-1.4 מיליון בשנת 2021, דרך הפרצות בגזרות חטיבות אפרים ומנשה. להחלטת צה"ל מ-2017 להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר קו התפר, לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות ממנה. החלטה זו אינה מתחשבת בהסכם הביטוחי בין משרד הביטחון ובין הקבלן הראשי לתחזוקת גדר קו התפר, שעל פיו תיקון מרבית הנזקים כלול בהסכם ואינו כרוך בתשלום נוסף. החלטה זו לא תועדה במסמכי משרד הביטחון וצה"ל, והיא לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, ההחלטה הובילה לכך שכשירות הקו התדרדרה צ-92% ב-2018 ל-52% בלבד ב-2021. "משמעותה הפקרת מכשול קו התפר ואובדן המשילות במרחב, וזאת בלי שנמצא מענה אחר למניעת הסתננות לשטח ישראל", קובע אנגלמן. התרופפות ההגנה במרחב התפר הוצגה מאז 2017 הן לדרג מקבלי ההחלטות במשרד הביטחון והן לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולקבינט המדיני-ביטחוני. עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד הפיגועים של מרס-אפריל 2022. ירידת הכשירות של הגדר וצמצום הסד"כ תרמו לערעור תודעת הגדר והמשילות בגזרת מרחב התפר ולהגברת הסיכון הביטחוני, ובפועל סיכון זה התממש במשך השנים, ובייחוד בשנת 2022.