הוועדה המיוחדת לתיקונים בחוק יסוד: הממשלה, המשיכה (יום א', 12.3.23) בסדרת הדיונים בהצ"ח העוסקת בביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי, כהכנה לקראת קריאה ראשונה.
לקראת הדיון שנערך היום, פרסמה הלשכה המשפטית של הכנסת מסמך הכנה בעניין הצעת החוק. ע"פ הייעוץ המשפטי, כפי שנכתב במסמך, "על מציעי הצעת החוק לנמק מדוע נידרש תיקון לחוק היסוד בעיתוי האמור, תוך תשומת לב כי החוק ישפיע על גורמים נוספים במערכת הפוליטית ולא רק על ח״כ דרעי״.
״אפשרות לצמצום הקושי מפני חשש לשימוש לרעה בסמכות המכוננת היא קביעת הוראת תחולה מאוחרת, שתעקר את החשש מפני דחיפות מיוחדת בשינוי חוק-יסוד". ועל כן "יש לתת את הדעת על המשמעות שבצמצום הביקורת השיפוטית דווקא על מינוי משרה בכירה של שר בממשלה לעומת תפקידים אחרים".
בעניין ההצעה להגביל את הביקורת השיפוטית נכתב כי "ניתן לטעון שאכן יש מקום לצמצם את הביקורת שיפוטית במינוי שר על-ידי ראש הממשלה, נוכח העובדה כי מדובר בהחלטה פוליטית-משטרית יותר מאשר מנהלית, כך שאין מקום להפעלת עילות "עמומות" בעניינה״. אך זאת "בהתעלם מעיתוי התיקון", לשון המסמך.
עוד צוין, "ניתן לטעון כי אין בנמצא בעולם הסדר חוקתי דומה המאפשר הדחה של שר על-ידי בית המשפט באמצעות תקיפה חוקתית רגילה, וכי שיקול דעתו של בית המשפט ביחס לאמון הציבור אינו עדיף על זה של ראש הממשלה או חברי הכנסת״.
מנגד, הדגישו בלשכה המשפטית כי "קיומה של ביקורת שיפוטית גם במינוי שרים יש בה כדי לתרום לתפקידו החשוב של בית המשפט בשמירה על אמון הציבור בשלטון, וכן לחובה לקבוע בלמים גם לצרכים הפוליטיים, כך שלא תהא תחושה כי "הרשות נתונה". יש לשים לב כי קביעת כלל של אי-שפיטות עלול להוביל לפגיעה בעקרונות של טוהר המידות, ואת העובדה שאין לאף אדם "זכות קנויה" להתמנות לתפקיד שר".
ע"פ הייעוץ המשפטי, " יש מקום לשקול קיומו של מנגנון נוסף על-מנת להפחית את החשש מפגיעה באמון הציבור או להגדיל את עיקרון הייצוגיות, למשל, באמצעות אישור הודעה על מינויו של שר שעלול לפגוע באמון הציבור על-ידי הכנסת, בין היתר, בשל הגשת כתב אישום".
המרצה למשפטים, האונ' העברית בירושלים, פרופ' יואב דותן: התיקון המוצע כאן, בעייתי. מדובר בחוק שכל מטרתו להכשיר מינוי שר של אדם שהורשע בדין פלילי בפסק דין חלוט לפני שמן לא רב. התהליך יוביל בסופו של מינוי של שר אוצר שהורשע בהעלמת מס. בחוק זה, בשונה מחוק הנבצרות, לא מדובר באדם שחשוד בעבירה, אלא באדם שהורשע ע"פ הודעתו".
מרצה למשפטים, אונ' בר-אילן, פרופ' גדעון ספיר: ״בית משפט המוסיף קומה נוספת על מה שקבעה הכנסת ביחס לעילת הסבירות, מבטא חוסר כבוד ביחס לחוקה שלנו. יש כאן פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות. לא ראוי שבית המשפט יחייב את ראש הממשלה לפטר שר מנימוק של חוסר סבירות. כי אם מינוי של שר מחייבת את אישור הכנסת, כך יהיה גם בכיוון ההפוך, בפיטורי שרים, גם תידרש אמון הכנסת".
מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה, התנועה לאיכות השלטון, עו"ד הידי נגב:״ האיסור על בית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית פוגעת פגיעה קשה בדמוקרטיה. בית משפט עליון צריך להעביר ביקורת שיפוטית, זה התפקיד שלו, זו פגיעה באיזונים ובלמים. שר המשפטים בעצמו הגיש בעבר עתירה על אי-מינוי שר לבית המשפט".
ח"כ
משה ארבל: ״בית המשפט לא צריך להיות שחקן פוליטי. פסק הדין עצמו שניתן השנה, שהוא העתק הדבק ממחלקת בג"צים, הוא מסמך מזוהם שכל מטרתו לפסול בחירה של 400 אלף איש ויותר. הדיון בנושא צריך להיות רק פרלמנטרי. עילת הסבירות היא עילת סלקטיבית כשמדובר במינויי שרים, והוא שונה לגמרי מסוגיות אחרות הבאות לפתח בית המשפט, שם אכן יש צורך בעילת סבירות. החקיקה היא לא פרסונלית, היא מתייחסת גם לאישים נוספים. היא צופה פני עתיד והיא מבקשת להסדיר את יחסי בית המשפט והכנסת".
היועמ"שית לכנסת, עו"ד שגית אפיק: "כשבית המשפט קבע את הילכת דרעי-פינחסי בראשיתה מטרתה הייתה להתמודד עם שחיתות שלטונית. ההכרעה אם לבטל אותה, היא החלטה ערכית שאתם תצטרכו לקבל. תחולה עתידית על החוק אולי תוכל לפתור את שאלת העיתוי".
בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה מהייעוץ המשפטי לכנסת להכין את הערותיהם להצעת החוק לקראת קריאה ראשונה, ולהוסיף גם את נושא סגני השרים להצעת החוק.
