שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, דחה על הסף (19.3.23) את עתירת התנועה לאיכות השלטון בנוגע להסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בכך נמנע בג"ץ מלדון (במסגרת עתירה זו) בשאלה האם נתניהו רשאי לעסוק ברפורמה המשפטית. העתירה הוגשה שלושה ימים (כולל סוף השבוע) לאחר הקמת הממשלה הנוכחית, בבקשה להורות ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לערוך הסדר דומה לזה שנערך בשנת 2020. באותו הסדר נקבע, כי נתניהו אינו רשאי - בשל משפטו התלוי ועומד - לעסוק במינוי שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי בירושלים ולקבל החלטות בנוגע לבעלי תפקידים ברשויות האכיפה להם יש זיקה למשפטו (כגון מינוי היועץ המשפטי). מיארה ונתניהו השיבו, כי העתירה הוגשה בלא פנייה מוקדמת אליהם (מיצוי הליכים) ובהתעלם מכך שמיארה הודיעה לפני הקמת הממשלה שתסדיר את הנושא מול נתניהו. לאחר הקמת הממשלה הבהירה מיארה לנתניהו, כי ההסדר משנת 2020 עומד בתוקפו והוא לא התנגד לכך. בהמשך עדכנה מיארה את בג"ץ, כי קבעה שההסדר מונע מנתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית, בנימוק שחלקים מרכזיים ממנה (כגון הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה) עשויים להשפיע על משפטו. נתניהו ביקש מבג"ץ לקבוע שהנחיה זו אינה מחייבת אותו. שטיין אומר כי נתניהו ביקש סעד שאין לו מקום בהליך זה, שכן הוא משיב ולא עותר. ואילו מתכונת העתירה שוב אינה רלוונטית, "לא מתקני עתירות אנחנו ולא נעמיד את עצמנו במקום העותרים בנעליהם". התנועה התעקשה לקבל פסק דין, בתגובה סתמית אשר דחתה את טענות הסף של מיארה ונתניהו. שטיין מזכיר, כי העתירה הוגשה בלא מיצוי הליכים והתייתרה לנוכח ההתפתחויות שמאז הגשתה, "ומשבחרה העותרת שלא לטפל בכשלים שנפלו בעתירתה, ברי הוא כי דין העתירה להידחות על הסף". שטיין מוסיף: "אין זאת הפעם הראשונה שבה מגישה העותרת לבית משפט זה עתירות שזמנן לא הגיע, אשר תוקפות מהלכים שטרם הושלמו והחלטות שטרם נתקבלו - מבלי להראות הצדקה מיוחדת לכך שמקורה בצורך חיוני למנוע יצירת מצב דברים שאינו הפיך". הוא מונה לדוגמה שמונה מקרים כאלו, מאז 2002 ועד 2020, ואומר: "העותרת באה בשערינו כמי שמקדמת את טובת הציבור; וגם אחרי שהנחתי שפיה ולבה שווים ושכוונותיה טובות - לא אוכל להימנע מלהעיר כי טוב תעשה העותרת אם תקפיד על הכללים אשר נקבעו בפסיקתנו בעניין הגשתן של עתירות לבג"ץ". התנועה "טענה בהודעת העידכון מטעמה כי יש מקום להבהיר היבטים שונים בנוגע להסדר ניגוד העניינים של [נתניהו], ועל כן עלינו להמשיך בבירור העתירה. דא עקא, העותרת לא ביקשה כל סעד בעניין זה במסגרת עתירתה הנוכחית, ואף לא ביקשה לתקן את עתירתה. בנסיבות אלה, להעלאת הטענה כאמור לא היה מקום", מסיים שטיין. התנועה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל; היא תשלם 2,500 שקל לנתניהו - סכום מופחת "בשל המהלך הדיוני חסר-הבסיס אשר ננקט" על ידו. השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף הסכימו עם שטיין. את התנועה ייצגו עוה"ד תומר נאור ורן יוסף, את מיארה ייצגו עוה"ד שרון רוטשנקר ורן רוזנברג, ואת נתניהו - עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק.