יו"ר ועד עובדי רכבת ישראל, גילה אדרעי, שלחה מכתב לעובדי הרכבת שבו הודיעה להם כי היא מסיימת את תפקידה כיו"ר הוועד, אחרי חמש שנות כהונה. במכתבה הביעה את גאוותה לכהן כיו"ר הוועד באחת התקופות המורכבות בתולדות הרכבת, המעבר לרכבות חשמליות. היא גם אמרה כי היא מכירה באתגרים של התמודדות עם מגיפה ששיתקה את העולם והמדינה תוך כדי חמש מערכות בחירות, חילופי שרים ומדיניות. היא אמרה כי על-אף כל הקשיים האדירים, היא יכולה לעמוד בגאווה ולומר שהצליחה להתמודד עם כל האתגרים הללו, לנהל אותם, לשמור על כל עובד, ואפילו על הגמלאים שמ-2016 הרגישו שנשכחו. כיום עובדי הרכבת חזקים יותר, מאוחדים יותר ומוגנים יותר - אמרה. אדרעי כיהנה כיו"ר הוועד במשך שתי קדנציות קשות וסוערות, אך לאחר שידעה לדבריה להוביל להישגים ולהסכמות הטובות ביותר לעובדים, החליטה להניח את המפתחות ולצעוד לעבר מטרתה המקצועית הבאה כסגנית מנהל אגף דלק ואנרגיה. "אחרי 35 שנים כעובדת ברכבת, כנראה הגיע גם הזמן שלי". לדברי אדרעי היא נפרדת מתפקידה בגאווה ובאהבה. במכתבה העלתה זכרונות מהאתגרים שעמם התמודד הוועד במהלך כהונתו וכיצד התגברו עליהם. המשימה המשמעותית ביותר, שהייתה גם המורכבת ביותר, הייתה המעבר לרכבות חשמליות. אדרעי מודה כי מעטים מבינים את תפקידו של יו"ר הוועד, לאור השעות הארוכות, השעות בבית המשפט וימי ההכנה והלמידה, הדורשים מסירות רבה. היא הדגישה את הקורבנות שהקריבה למען עמיתיה, כולל קורבנות אישיים, מקצועיים ומשפחתיים. היא הודתה שלא תמיד הייתה זמינה ליקיריה, אבל עשתה כמיטב יכולתה כדי להיות שם עבור עמיתיה. יתרה מכך, היו אנשים שלדבריה איימו עליה, הכפישו וניהלו מלחמות נגדה באופן אישי. למרות התקפות אלו, אמרה, מעולם לא איבדתי את האמון בצדקת עבודתי, במחויבותי לעמיתי ואמונתי בעבודה מאורגנת.