המשנה ליועמ"שית עו"ד
גיל לימון התריע פעם נובפת (יום א', 26.3.23) מפני השלכות "חוק דרעי 2", וטען כי "הצעת החוק יוצרת חור שחור נורמטיבי". בדיון בוועדה המיוחדת לחוק יסוד: הממשלה, הבהיר עו"ד לימון כי החוק יאפשר לנאשם או מורשע בפלילים לכהן כשר ויאפשר לראש הממשלה, ממחנה כזה או אחר, למלא במקביל לכהונתו את תפקידיהם של מחצית משרי הממשלה.
לימון הוסיף: "ההצעה מסירה מגבלות משפטיות שחלות כיום על הרשות המבצעת ומביאה לכך שבכל הקשור למינוי ופיטורי שרים הכוח השלטוני יהיה ללא הגבלה אפקטיבית, גם אם מדובר בהחלטה שנפל בה פגם משפטי מהותי, לרבות פגם שנקבע מפורשות בפסיקה של בית המשפט העליון".
"השינויים שהוכנסו בחוק מדגישים עד כמה מדובר בחוק פרסונלי, שיוביל להחזרת דרעי לשולחן הממשלה למרות שתי פסיקות שנפסקו נגדו. ההצעה מחלישה את הכלים המשפטיים לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ומצטרפת לחוק המתנות המהווה פתח לשחיתות שלטונית בקבלת כספים על-ידי עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וחוק הנבצרות".
"יש בחוק פגמים מהותיים שמחלישים את מנגנוני ההגנה, הוא יוצר חור שחור. כתוצאה מכך, חבר כנסת שנאשם בפלילים יוכל לכהן בתפקיד שר המשפטים או בתפקיד השר לביטחון לאומי, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך. כמו-כן, ראש הממשלה יוכל למלא במקביל לכהונתו בתפקיד זה את תפקידיהם של מחצית משרי הממשלה, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך. הוא אפילו יוכל להתמנות לתפקיד שר המשפטים, ללא ביקורת שיפוטית".
במהלך הדיון, הקריא היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אייל לב ארי, את נוסח החוק כפי שיצביעו עליו בהמשך היום חברי הוועדה.
ח"כ אורנה ברביבאי: "אנחנו יודעים שבלי דרעי אין ממשלה. אך האם הממשלה מוכנה לפגוע בהחלטת בג"ץ לשם כך? אתם מבקשים לשנות את החוק ולהגיד שאדם שנכנס לכלא, יוכל בחלוף 7 שנים להיות שר. כמה פשוט. אתם יוצרים שחיתות מלאה במערכת המשפט".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "חודשיים לפני הקמת הממשלה, בזבזתם כדי לפרק משרדי ממשלה. ושלושה חודשים מאז הקמתה, אתם עסוקים בחוקים פרסונליים. לא יודעת לאיזה שפל עוד תורידו את עצמכם. אתם לא ראויים לציבור בישראל, איש לא בחר בכם לפרק את מדינת ישראל".
ח"כ
משה ארבל: "אנחנו יושבים על המדוכה שבמשך שנים רבים וטובים הביעו את דעתם בסוגיה הזאת. המטרה של יוזמי הצעת החוק היא לחזק את אמון הציבור בבית המשפט. גם לפי מתווה הנשיא, סוגיות הסבירות במינוי השרים צריכה לצאת מידיו של בית המשפט. משום שבמינוי שרים סוגית הסבירות היא סוגיה סובייקטיבית. הביקורות של חברי כנסת צריכות להישמע בבית הזה וההחלטה צריכה להתקבל רק כאן".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק: אנחנו רואים קושי גדול מבחינת השימוש לרעה של הכנסת בחקיקה שלה, גם בהעדר חוסר הכלליות שיש בה. הצענו מנגנונים שונים כמו של תחולה עתידית שלא התקבלו ע"י מצעי החוק. המנגנונים שהוספנו באים להגביר שקיפות ולא לרפא דברים אחרים כמו חוסר ביקורת שיפוטית. תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת להציף בפניכם את הקשיים הקיימים בהצעת החוק. ריפוי אמתי של חלק מהפגמים היה בתחולה עתידית ובבדיקה מחודשת של תנאי הכשירות כך שהם יתייחסו לטוהר המידות. מדובר בהחלטה ערכית של חברי הוועדה, אנחנו הצבנו את הבעיות ואתם תצטרכו לקבל את ההחלטה.
ח"כ
אופיר כץ: "לא כל החוכמה נמצאת אצל בג"ץ. עם השקיפות שהכנסנו לחוק, הציבור ורק הוא יוכל לשפוט אותנו על ההחלטות שאנחנו מקבלים".