כלכלתה של ישראל התאוששה היטב מן הקורונה בסיועו של מגזר ההיי-טק, והיא הוכיחה יכולת הסתגלות להשלכות המלחמה באוקראינה. רפורמות שיסייעו לצמצום הפערים בשוק העבודה ולהגדלת הפריון יסייעו לייצב, להרחיב ולהאיץ את העלייה ברמת החיים. כך אומר (3.4.23) ארגון
OECD בסקירה על ישראל.
הדוח של ארגון הכלכלות המפותחות, בו חברה ישראל, כולל שורה של המלצות - כולל כאלו שאין להן סיכוי להתמשש במצב הפוליטי הנוכחי. בין ההמלצות העיקריות:
- להעלות בהדרגה את גיל הפרישה של נשים עד שיהיה זהה לזה של גברים.
- להמשיך את המלחמה בשחיתות.
- להפסיק את התמיכה הממשלתית באברכים ולהתנות את קצבאות הילדים בכך שגם האבות (ולא רק האימהות) יעבדו.
- להעניק זמנית הטבות מס למשפחות בהן שני בני הזוג עובדים.
- להגדיל את המימון למעונות יום ביישובים הערביים.
- להשוות את תקציבי בתי הספר הערביים לאלו של בתי ספר יהודיים ביישובים בעלי דירוג סוציו-אקונומי דומה.
- להקנות מיומנויות דיגיטליות בחטיבת הביניים ולעודד את החינוך הטכנולוגי בכל הרמות.
- להגביר את העידוד לתעסוקת רופאים בפריפריה.
- לפקח על המחירים ברפואה הפרטית ולקבוע נהלים למתן שירותים פרטיים בידי הרפואה הציבורית.
- לפקח מקרוב על פריסת הסיבים האופטיים באיזורים בהם השירות אינו מספק.
- להעלות את המיסים על דלקים מזהמים ולגבות תשלום על פליטת גזי חממה.
- להאיץ את מתן ההיתרים ולהגדיל את הקצאת הקרקעות למיזמי אנרגיה סולארית.
להמשיך בהידוק המוניטרי
הצמיחה בשנה שעברה הייתה 6.4%; השנה היא צפויה לרדת משמעותית אך עדיין תהיה בשיעור נאה של 3%; לשנה הבאה צופה OECD צמיחה של 3.4%. האינפלציה השנה צפויה להיות גבוהה יחסית, בשיעור ממוצע של 3.8%, אך צפויה לרדת בשנה הבאה ל-2.2% - מעט מעל היעד של 2% (אותו הציב בנק ישראל, בדומה לבנקים המרכזיים ברוב המדינות המפותחות).
עם זאת, מדגיש OECD, חוסר הוודאות המקומי והעולמי נותר גבוה. הארגון ממליץ להמשיך במדיניות המוניטרית המהדקת (דהיינו: לשמור על ריבית גבוהה) לצד משמעת פיסקלית, עד שהאינפלציה תחזור לאזור היעד. את הסיוע למשקי הבית ולעסקים הנפגעים מן האינפלציה, יש להעניק בצורה ממוקדת - דהיינו: סובסידיה לנצרך ולא למצרך. הסיוע צריך להיות זמני ולכלול יוזמות לחיסכון באנרגיה (בניגוד לכמה מדינות מערביות המסבסדות את האנרגיה - מה שמהווה תמריץ שלילי להתייעלות וחיסכון).
הבטחת צמיחה ארוכת טווח וחיזוקה מחייבים להתמודד עם אתגרים מבניים, ובראשם הפערים המתרחבים בשוק העבודה. לצד משרות משולמות היטב במגרז ההיי-טק, יש בישראל מגזרים מסורתיים מעוטי תפוקה המעסיקים את רוב העובדים במשרות בעלות שכר נמוך.
OECD ממליץ להאיץ את אימוצן של טכנולוגיות מתקדמות במגזרים המסורתיים, להפחית חסמים הבולמים תחרות, השקעות וסחר חוץ ברחבי המשק - למשל באמצעות הפחתת הרגולציה המגבילה עסקים ופישוט הליכי הסחר.
לדעת OECD יש לעשות יותר כדי להתמודד עם הפערים בשוק העבודה. העלייה ברמת החיים בישראל מאז שנות ה-1990 נדחפה בידי עלייה מתמדת בתעסוקה. זו נבלמת כעת בשל הזדקנות האוכלוסייה ועליית שיעורן באוכלוסייה של קבוצות שחלקן בתעסוקה הוא נמוך - ערבים, נשים וחרדים. הגברת השילוב והתפוקה של קבוצות אלו, תוביל לעלייה ברמת החיים, תבטיח יציבות פיסקלית ותסייע להפחית את הפערים הסוציו-אקונומיים. OECD קורא למקד את המאמצים בהעלאת רמת ההשכלה של קבוצות אלו, לספק להן מיומנויות דיגיטליות, להגביר את התמריצים לשילובן בעבודה (כולל תמיכה בהורים עובדים) ולהסיר חסמים למעבר בין משרות כך שיוכלו להשתלב במשרות בעלות תפוקה גבוהה.
עוד מציין OECD כי שמירת על רמת בריאות גבוהה מחייבת להגדיל את מספר הרופאים הלומדים בישראל, במיוחד באיזורי הפריפריה, כדי להתמודד עם הצרכים של הגידול באוכלוסייה והזדקנותה. לבסוף מזכיר הדוח, כי פליטת גזי החממה בישראל אומנם פחתה, אך עמידה ביעדים שקבעה מחייבת להגביר את הפעילות בתחום שינויי האקלים. הארגון קורא להגביר את השימוש באנרגיה מתחדשת, ובמיוחד לנצל את הפוטנציאל של ישראל בתחום הסולארי, כדי להקל על המעבר לכלכלה ירוקה.