במוסף "מגזין פסח" של
מעריב מתפרסם ראיון שערך עמיחי אתאלי עם רז קיל, רכילאי של הציבור הדתי לאומי המפרסם טור קבוע באתר "דתילי" ובעלון "מצב הרוח", המופץ חינם בבתי כנסת ברחבי הארץ. "העיתונות החילונית מפוצצת בדברים האלה, קובי פרץ חשוד בהעלמת מס וזה מה שנמצא על השער של העיתונים הגדולים. גם אצל החרדים חצי מהעיתון זה עם מי התחתנה הנכדה של הרב ההוא, והכל עם תמונות ענק. רק אצלנו אין כלום", מפרט קיל את מה שמוגדר על-ידי הכתב כ"אג'נדה מנומקת" שלו.
אתאלי מדגיש בפני קוראים מעריב כי "במגזר הדתי 'לא להלך רכיל' היא מצווה חשובה במיוחד" ועל כן המגבלות שלוקח על עצמו קיל חמורות מהמקובל בתחום. כך, למשל, הוא נמנע פעמים רבות מלדווח על גירושים ורומנים עד שהם מתפרסמים במדורי הרכילות של העיתונות החילונית. בכל זאת הוא חוטף ביקורת מצד דתיים שרואים במעשיו חציית גבול מוסרית.
"בתכל'ס מה אנשים עושים אחרי התפילה בשבת", מתרץ קיל את עבודתו, "כולם יוצאים מבית הכנסת ומשלימים מידע. באמת מנסים להימנע מ'לשון הרע' אבל מדברים על מי התחתן, מי התגרש, מי קיבל אוטו חדש מהעבודה והבן של מי התקבל לסיירת מטכ"ל. אני בסך-הכל נותן להם את הנושאים לשיחה, אני דף המקורות שלהם".
"מוסף חג" של
ידיעות אחרונות [עורך: אסף יערי] נכתב כולו על-ידי כתבים זרים המסקרים את ישראל. הכותבים מדגישים בדרך-כלל צדדים חיוביים אליהם נחשפו במדינה. לורנצו קרמונזי, שליח ה"קוריירה דלה סרה", כותב על התפתחות רכיבת האופניים המקצועית בישראל לאורך השנים בהם הוא נמצא כאן, ולא על מה שראה בעזה בעת מבצע "
עופרת יצוקה". ג'יימס קוטסוקיס, שליח ה"אייג'" האוסטרלי, כותב בעיקר על תחושות הכבוד שחש בעת שליווה מסע כומתה עם טירוני גבעתי ("ראיתי את הגאווה על פניהם של החיילים שסיימו עכשיו את הטירונות וניסיתי לדמיין את עצמי בנעליו של
דוד בן-גוריון, שעומד כאן וצופה בטקס. איזו גאווה היה חש בוודאי למראה דור חדש של חיילים ישראלים שלומדים להגן על מולדתם"). מת'יו קלמן, שליח ה"דיילי מייל" הבריטי כותב על "ההתבגרות הגדולה שעבר הקולנוע הישראלי". שארל אנדרלין, מגיבורי פרשת
מוחמד א-דורה, מחמיא למלון גלילי החביב עליו.
ישנן גם התייחסויות לעוולות ובעיות בהן נתקלו הכתבים הזרים במדינת ישראל ובשטחים שבשליטתה במהלך שהותם כאן, אך אלו אינן עומדות בדרך-כלל במרכז הטקסטים שלהם, ותמיד מנוסחות בלשון זהירה יחסית. נראה כי המוסף מתאמץ לשנות את יחסם של ישראלים אל הכתבים הזרים. ספק אם יהיה בכך די כל עוד מדינת ישראל הרשמית, באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית או משרד ההסברה, רואה בהם משתפי פעולה עם האויב, או סתם בורים.
ב"גלריה" של הארץ מתפרסם היום
ראיון מרגש של אלוף בן עם אביו, המשורר אריה סיון, לרגל זכייתו בפרס ישראל לשירה.
עוד בנושא:
