חברת הדירוג מודי'ס הודיעה על שינוי התחזית של מדינת ישראל מחיובית ליציבה. במקביל הודיעה על החלטתה לאשר מחדש את דירוג ישראל ב-A1. שינוי התחזית, מציינת מודי'ס, "משקף הידרדרות בממשל בישראל, כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעת הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה. בעוד שהמחאות המוניות הובילו את הממשלה לעצור את החקיקה ולחפש דיאלוג עם האופוזיציה, האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי לחפש הסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוזק המוסדי ובחיזוי המדיניות".

• הדוח המלא של מודי'ס

מודי'ס מציינת בדוח שהציגה את התובנות המתפתחות בישראל בדבר השינוי הדרוש, בשל חוסר האיזון בין הרשויות בישראל - עוצמתה של המערכת המשפטית ביחס לכנסת ולממשלה. "רבים בישראל תומכים בשינוי כלשהו במערכת המשפט - עסקים מתלוננים על משך ההליכים בבתי המשפט, ויש הכרה שניתן להגדיר טוב יותר את תפקידו של בית המשפט העליון והרכבו מגוון יותר". כמו-כן היא מציינת, כי בעיות היסוד של ישראל, לרבות: ההשתתפות הנמוכה של חרדים ונשים ערביות-ישראליות בשוק העבודה, וכן הסוגיה הפלשתינית, הם שמכבידים באופן מהותי על הכלכלה ומעמידים בסימן שאלה את הדירוג העתידי של ישראל. כלכלני מודי'ס כותבים, כי "הסיכונים בדירוג ישראל מאוזנים כעת, מה שמוביל לתחזית יציבה. בצד החיסרון, בזמן שהדיונים לגבי הצורה המדויקת של הרפורמה השיפוטית נמשכים, הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים. המשמעות היא שהסיכון למתיחות פוליטית וחברתית נוספת בתוך המדינה נותר בעינו. מהצד החיובי, אם יושג פתרון מבלי להעמיק את המתחים הללו, נותרות המגמות הכלכליות והפיסקליות החיוביות שמודי'ס זיהתה בעבר. בסך-הכל, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודי'ס להקצות תחזית חיובית באפריל 2022, הקשורה לביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים וליישום רפורמות מבניות על-ידי הממשלה הקודמת".

כרטיס צהוב/ירוק

מודי'ס מציינת כי מאז 1983 (המשבר הכלכלי הגדול שטופל בהצלחה על-ידי ממשלת אחדות לאומית בראשה עמדו יצחק שמיר ושמעון פרס), לא נרשמו אירועי ברירת מחדל (על אג"ח או הלוואות). ב-11 באפריל 2023 נקראה ועדת דירוג של מודי'ס לדון בדירוג עקב האירועים בישראל. הנקודות העיקריות שעלו במהלך הדיון היו: היסודות הכלכליים של המנפיק, לרבות חוסנו הכלכלי, לא השתנו מהותית. מוסדות המנפיק וחוזק הממשל, ירדו באופן מהותי. החוסן הפיסקאלי או הפיננסי של המנפיק, לרבות פרופיל החוב שלו, לא השתנה מהותית. הרגישות של המנפיק לסיכוני אירועים לא השתנתה מהותית". מודי'יס הגיעה למסקנות אלה:

• גורמים שעלולים להוביל לשדרוג או הורדה של הדירוגים המשקף את השינוי בתחזית חזרה ליציבה מחיובית, קיים פוטנציאל דירוג כלפי מעלה מוגבל בטווח הקרוב. התחזית עשויה לחזור לחיובית והדירוג ישתדרג אם המהומה הנוכחית תיפתר באופן שלא יעמיק את המתחים החברתיים בין הקבוצות הדמוגרפיות השונות ויבטיח את פוטנציאל הצמיחה החזק של ישראל. המשך המגמות הפיסקאליות והחובות החיוביות יהיה גם תנאי מוקדם לתחזית חיובית ובסופו של דבר לדירוג גבוה יותר.
  הדירוגים של ישראל ייכנסו ללחץ כלפי מטה אם המתיחות הנוכחית תהפוך למשבר פוליטי וחברתי ממושך עם השפעה שלילית מהותית על הכלכלה, אולי קשורה להזרמת הון נמוכה משמעותית למגזר ההיי-טק החשוב ורילוקיישן של חברות ישראליות לחו"ל. בעוד שלמתיחות גיאופוליטית באופן מסורתי לא הייתה השפעה גדולה או מתמשכת על כלכלת ישראל, הסלמה רצינית של המתיחות עם הפלשתינים עלולה לסכן את היחסים המשופרים של ישראל עם כמה משכנותיה ועלולה להוביל לבידוד בינלאומי מוגבר עם השלכות שליליות על הכלכלה מוכוונת היצוא וחוסנה הכלכלי של ישראל.

ציון חיובי על עמידת ישראל בזעזועים

מודי'ס משבחת את כלכלת ישראל, שהוכיחה יכולת יוצאת דופן ועמדה בזעזועים. "אישור דירוג A1 משקף את הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל ואת החוסן הפיסקאלי המשתפר, אשר מודי'ס צופה שימשיכו בתרחיש הבסיסי שלה. הכלכלה הוכיחה עמידה בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים רבים בעשורים האחרונים וצמחה בקצב מהיר, בסיוע תעשיות ההייטק התחרותיות בעולם של ישראל. תחזיות הבסיס של מודי'ס מניחות המשך צמיחה איתנה בטווח הבינוני. גם המדדים הפיסקאליים של הממשלה השתפרו במהירות לאחר הזעזוע הזמני שנגרם מגיפה, כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-10 נקודות אחוז מהתמ"ג בתוך שנתיים ל-60.7% מהתמ"ג ב-2022. מודי'ס צופה ירידה נוספת לכיוון 55% עד סוף השנה הבאה". מודי'ס מציינת לשבח את התנהלות בנק ישראל, שמחזיק מטבע חוץ בכמות יוצאת דופן - המאפשרת בלימת זעזועים כתוצאה מפעולות ממשלתיות בעייתיות: "תקרות המטבע המקומי (LC) והמטבע החוץ (FC) של ישראל נותרות ללא שינוי. תקרת המדינה של LC ב-Aaa, ארבע דרגות מעל הדירוג הריבוני, מאזנת את דריסת הרגל הממשלתית המוגבלת בכלכלה הישראלית המגוונת והיציבות החיצונית מול כמה סיכונים פוליטיים וגיאופוליטיים והאתגרים הנוכחיים לניבוי ומהימנות של מוסדות ופעולות ממשלתיות. תקרת המדינה של FC ב-Aaa, בהתאם לתקרת LC, משקפת סיכוני העברה והמרה נמוכים מאוד, בהתחשב בחשבון ההון הפתוח מאוד, יעילות המדיניות החזקה, כמו גם מאגרי מטבע החוץ הגדולים מאוד של הבנק המרכזי של 36% מהתמ"ג".

נימוקי ההחלטה - שינוי תחזית מחיובי ליציב

שינוי התחזית ליציב מחיובי, מציינת מודי'ס, נובע מהערכתה שהאירועים האחרונים סביב תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט מצביעים על הרעה בחוזקה המוסדית והממשלתית של ישראל, שמאזנת מגמות אשראי חיוביות שזוהו בעבר. כמו-כן מציינת מודי'ס, כי תוכניות הממשלה כמו גם ההפגנות שפרצו, חשפו את חולשתן של המוסדות בישראל, קרי: הממשלה והכנסת, ביחס לבית המשפט העליון, ואת ההבנה שיש צורך בביצוע שינויים במערכת המשפטית. "ליתר דיוק", מעריכה מודי'ס, "תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט ואופן הטיפול ברפורמה זו חשפו חולשה מסוימת במוסדות המבצעים והמחוקקים בישראל. בהשוואה למדינות רבות אחרות, המערך המוסדי של ישראל נשען במידה רבה על פיקוח וביקורת שיפוטיים. במדינה יש פרלמנט חד-קומתי שבו לממשלה יש רוב, תפקיד טקסי בעיקרו של הנשיא ודרגים נמוכים יחסית של ממשל חלשים. רבים בישראל תומכים בשינוי כלשהו במערכת המשפט - עסקים מתלוננים על משך ההליכים בבתי המשפט, ויש הכרה שניתן להגדיר טוב יותר את תפקידו של בית המשפט העליון והרכבו מגוון יותר. ההצעות הראשוניות של הממשלה לא יתנו מענה לחששות אלה ביעילות. במקום זאת, האופי הרחב של השינויים שהוצעו במקור והמהירות שבה ניסתה הממשלה לדחוף אותם דרך הכנסת, הפרלמנט של ישראל, ללא ניסיון להגיע לקונצנזוס רחב מצביעים על היחלשות המוסדות. כמו-כן, ירדה יכולת החיזוי של המוסדות המבצעים והמחוקקים במדינה. השינויים המוצעים עוררו מחאות המוניות, קריאה לשביתה כללית על-ידי ההסתדרות הכללית ב-27 במרץ וסירובם של כמה חיילי מילואים וקציני מילואים להגיע לאימון". מודי'ס סומכת ידיה על חוזקם של המוסדות בישראל, ויכולתם להתגבר על המחלוקות. "הצעת החוק הושהתה כעת למשך חודש, כדי לתת זמן למצוא פשרה עם מפלגות האופוזיציה, בחסות הנשיא, בהתאם להערכת מודי'ס שלמרות היחלשות מסוימת, המוסדות המבצעים והחקיקתיים נותרו חזקים בסטנדרטים עולמיים. מודי'ס אומנם לא מצפה שהרפורמות יעברו בצורתן שהוצעה במקור, אך רחוק מלהיות ברור אם ניתן למצוא פשרה; הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את תהליך בחירת השופטים, ומרמזת שהסיכון לחידוש מחאות נותר גבוה". עם זאת מציינת מודי'ס, כי האירועים שהתרחשו מתחילת השנה שהוכיחו את עוצמתה של החברה האזרחית, "חשפו גם מחלוקות בחברה הישראלית, אשר עמוקים יותר מהשינויים השיפוטיים וכנראה ישאירו סיכונים חברתיים ופוליטיים גבוהים למשך זמן מה. קיטוב גדול יותר עלול לערער את יעילות המדיניות ואת החוזק הכלכלי בטווח הבינוני. לפיכך, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודי'ס להקצות תחזית חיובית באפריל 2022, הקשורה לביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים וליישום רפורמות מבניות".

נימוקי ההחלטה - אישור מחדש דירוג A1

"ההחלטה לאשר את דירוג A1 משקפת את פוטנציאל הצמיחה החזק ביותר של ישראל ואת העמידות המוכחת בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים חוזרים ונשנים לאורך שנים רבות, כמו גם את המדדים הפיסקאליים והחוב המשתפרים של הממשלה", כותבים כלכלני מודי'ס. להלן עיקרי הדברים שהוסיפו:

• כלכלת ישראל צמחה בקצב מהיר בשנים האחרונות, בממוצע של 4.1% במהלך העשור עד 2022, בסיוע במידה חשובה של תעשיות ההיי-טק התחרותיות בעולם והמגוונות יותר ויותר. בנק ישראל מעריך את פוטנציאל הצמיחה של המשק בקרוב ל-4%, טוב יותר מזה של רוב מדינות ה-OECD האחרות.
  עוד לפני פרוץ המהומה הנוכחית, הצמיחה צפויה בדרך כלל להאט, לאור הסביבה הגלובלית המתונה יותר וההידוק המוניטרי המשמעותי; ריבית המפתח עומדת כעת על 4.5% בהשוואה ל-0.1% במרס 2022. בתרחיש הבסיס שלה צופה מודי'ס שצמיחה של התמ"ג הריאלי תיאט לסביבות 2.6% השנה, לפני שתואץ שוב לסביבות 3.5% ב-2024. אירועים אקטואליים מהווים סיכונים משמעותיים לתחזית לכלכלת ישראל, עד כה אין אינדיקציה ליציאות הון מהותיות או בדיקה מחודשת של השקעות מחו"ל בחברות היי-טק ישראליות.
  ישראל נהנית מכמה גורמים מבניים העומדים בבסיס פוטנציאל הצמיחה הטוב שלה, כלומר גידול מהיר באוכלוסייה, יכולות יצוא חזקות מאוד של מגזרי ההייטק שלה, ביקוש חזק ליצוא הביטחוני שלה וכן פוטנציאל יצוא הולך וגדל ממשאבי הגז הטבעי שלה. כמו-כן, הממשלה הקודמת הציגה שורה של רפורמות מבניות חיוביות לאשראי שאנו מצפים שיישמרו ואשר תומכות בצמיחה לטווח ארוך יותר.
  כמו-כן, המדדים הפיסקאליים והחובות של ישראל השתפרו במהירות לאחר הזעזוע הזמני שנגרם מגיפה, כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-10 נקודות אחוז מהתמ"ג בתוך שנתיים ל-60.7% מהתמ"ג בשנת 2022. בשנה שעברה, הממשלה רשמה עודף תקציבי של כ-0.6% מהתמ"ג, בעזרת צמיחה חזקה בהכנסות והכילה את גידול ההוצאות עם סיום רוב ההוצאות הקשורות למגפה. הממשלה החדשה הציגה תקציב נבון לשנים 2023-2024, המכוון לגירעון תקציבי של קצת מתחת ל-1% מהתמ"ג לשנתיים, וזה עבר בקריאה ראשונה בכנסת. גם הנחות גירעון גבוהות במעט, בשל ירידה בתוצר ובצמיחה בהכנסות, עדיין יגרמו לירידה נוספת של יחס החוב הציבורי השנה ובשנה הבאה לקראת 55% מהתמ"ג.
  שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים
  לישראל יש חשיפה מתונה לסיכונים סביבתיים, המשקפת בעיקר סיכוני אקלים פיזיים וליתר דיוק סיכוני לחץ מים. המחסור במים בישראל משקף את מיקומה הגאוגרפי באזור אקלים צחיח למחצה. ניהול המים התקין של הרשויות מספק אמצעי ממתן חשוב, כולל באמצעות מערכות השקיה בטפטוף, התפלת מי ים ומיחזור שפכים. ציון פרופיל המנפיק ה-E הכולל שלו הוא אפוא שלילי בינוני (E-3).
  סיכונים חברתיים קיימים כבר זמן רב, אך כעת עלו על הפרק בהקשר של הצעת הממשלה לתיקון שיפוטי. הם נובעים בעיקר מההרכב הדמוגרפי הייחודי של ישראל ומהאתגרים הקשורים לשיעורי השתתפות בלתי אחידים מאוד בשוק העבודה, כמו גם פערי מיומנויות ופריון גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה, עם השתתפות נמוכה במיוחד בעבודה של גברים (חרדים) ונשים ערביות. חלקם של החרדים באוכלוסייה צפוי לגדול מ-10% כיום ליותר משליש עד 2065, מה שעלול להרחיב עוד יותר את פער המיומנויות. הבדלים אלו מובילים לפערי הכנסה מובהקים ובשילוב עם הבדלים בנגישות לשירותי בריאות ושירותים בסיסיים אחרים גורמים לסיכונים חברתיים ולעיתים להתפרצות של מתחים אלימים. בסך-הכל, אנו מעריכים את ציון פרופיל מנפיק S של ישראל כשלילי בינוני (S-3).
  עוצמת המוסדות והממשל של ישראל נותרו גבוהים מאוד למרות היחלשות מסוימת בהקשר של אירועים עכשוויים, שהובילו את מודי'ס להוריד את הערכתה לגבי איכות המוסדות המבצעים והמחוקקים. עם זאת, החברה האזרחית ומוסדות אחרים כמו מערכת הביטחון הוכיחו את עצמם כבדיקות אפקטיביות ביותר להפעלת כוח הממשלה, בעוד שנותר לראות כיצד עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט יתפתחו בהמשך. מסגרת המדיניות המקרו-כלכלית והמוניטרית של המדינה איתנה ותמכה בהתערבויות מדיניות בזמן, אם כי הסביבה הפוליטית המקוטבת נטתה להכביד על יעילות המדיניות הפיסקלית. בסך-הכל, ציון פרופיל מנפיק G של ישראל נותר חיובי (G-1).
  ציון השפעת אשראי ESG של ישראל הוא שלילי בינוני (CIS-3), המשקף חשיפה מתונה לסיכון סביבתי בהינתן אתגרים סביב מחסור במים וכן חשיפה מתונה לסיכונים חברתיים בשל הפרופיל הדמוגרפי המאתגר הייחודי שלו, בעוד שהממשל הכללי נותר חזק מאוד, מה שתורם ל עמידותו החזקה יחסית לסיכוני E ו-S.
  תוצר לנפש (בסיס PPP, דולר ארה"ב): 46,659 (2021) (מוכר גם כהכנסה לנפש) צמיחת תמ"ג ריאלית (שינוי באחוזים): 8.6% (2021) (ידוע גם כצמיחה בתוצר)
  שיעור האינפלציה (מדד המחירים לצרכן, אחוז שינוי בדצמבר/דצמבר): 2.8% (2021)
  יתרה פיננסית/תמ"ג: -4% (2021) (מוכר גם כאיזון פיסקאלי) יתרה/תוצר עו"ש: 4.4% (2021) (ידוע גם כאיזון חיצוני) חוב/תוצר חיצוני: 33.2% (2021).