"המלחמה נגד האנטישמיות לעולם לא נעצרת, היא משתנה ומתחלפת כל העת. גילויי האנטישמיות לא נמחקו מהעולם לאחר מלחמת העולם השנייה. ממשלת ישראל חייבת לדעת להתמודד עם העלייה בגילויי האנטישמיות בדור הנוכחי. מעבר לאנטישמיות אנחנו עדים גם לגילויים של פעילות אנטי ישראלית ברחבי העולם", הוסיף פורר. ג'ואל גרינברג, נשיא ומייסד שותף של "קרן החלומות", לוס אנג'לס, הרחיב על הבעיה החינוכית: "אנחנו שולחים אלפי תלמידים מהקמפוסים השונים למסעות לישראל דרך תגלית, כדי שילמדו להכיר את המדינה היהודית לעומק. ההתנגדות לישראל בקמפוסים היא הסוגיה הבוערת ביותר. אנטי ציונות ואנטי ישראליות הם הגילויים השכיחים ביותר של שנאה בקמפוסים בארה"ב".

גרינברג התייחס לאתגר זכרון השואה בארה"ב: "עבור יהודי ארה"ב, לזכור ולהבין את השואה זה דבר קשה מאוד. יש המון שורדי שואה שחיים בעוני בארה"ב, הרבה שורדי שואה נפטרו במהלך מגפת הקורונה שהשתוללה בארה"ב. קשה להגיד במדויק כמה שורדי שואה חיים כיום בארה"ב. אנחנו מנסים לעזור בכל דרך לאותם שורדי שואה שחיים בעוני, לפני שש שנים הקמנו ארגון שמטרתו לאפשר לאותם שורדי שואה לחיות בכבוד. הגשנו לממשל האמריקני 24 אלף בקשות סיוע בחרום לשורדי שואה ברחבי ארה"ב. גרמניה לא עומדת בהבטחה שלה לסייע לאותם ניצולים לא לסבול יותר בעודם בחיים". בכל הקשור למיצוי הזכויות של ניצולי השואה ולהשבת רכושם, טוען גרינברג: "נגנבו 25 מיליארד דולר מצד חברות הביטוח שלא שולמו לשורדי השואה כחוק, יש עוד המון נכסים של יהודים באירופה שניתן להוכיח בעלות עליהם אבל איש לא עושה עם זה דבר. קיימים רישומים של שורדי שואה שזכאים לקבל כספים כחוק אבל ממשלת ישראל לא עושה דבר כדי לנסות ולקבל את אותם כספים".

ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, אמר: "החיבור בין מנהיגי הקהילות היהודיות בעולם אל חברי הכנסת הוא חשוב מאוד. נושא למידת השואה חשוב מאי פעם לאור העלייה שאנחנו רואים בגילויי אנטישמיות ברחבי העולם. יש המון יהודים בתפוצות שלא מחוברים לזהות היהודית שלהם והם נדרשים להגן עלייה כאשר הם מגיעים אל הקמפוסים ונתקלים בתנועות ההתנגדות השונות". אסטלה קלינצקי, ראש התוכנית הבינלאומית להכשרת מנהיגי קהילה בארגנטינה: "הקהילה היהודית בארגנטינה היא ציונית מאוד וחזקה מאוד. גילויי האנטישמיות שאנחנו נתקלים בהם הולכים וגדלים. אנחנו מציינים את יום השואה בטקסים רשמיים ובהשתתפות באירוע המרכזי של מצעד החיים. מעבר לטקסי הזיכרון ביום השואה עצמו, אנחנו משקיעים הרבה בהכשרת מורים ויהודים נוספים כך שיהיו מקצועיים יותר בהעברת תכנים שקשורים לזכרון השואה". אלי קסטל קאהן, מנכ"ל BORO PARK Y, ניו-יורק: "יש לנו את אחת מקהילות שורדי השואה הגדולות ביותר בארה"ב. לשורדי השואה יש קשר הדוק למדינת ישראל, והמטרה שלנו היא לתת להם להזדקן בכבוד. מעבר לזה אנחנו מסייעים גם לדור השני לשואה, לאותם אנשים ששמעו את ההורים שלהם צועקים בלילה מרוב פחד, גם להם חשוב לעזור וגם אותם חשוב לשמוע במיוחד בתפוצות העולם".

שלי וארניק, מנהלת עמותת "JFNA", וושינגטון: "אנחנו תומכים בחיי הקהילות היהודית בצפון אמריקה וכמובן גם לשורדי השואה שחיים באותן קהילות. אנחנו מספקים עזרה לא רק במישור הטכני-כלכלי, אלא גם במישור הנפשי-זהותי לאותם שורדי שואה וילדיהם. אנחנו מוודאים שהם מקבלים את רמת הסיוע הגבוהה ביותר מצד הארגונים ומצד הממשל האמריקני. צריך לוודא ששורדי השואה מקבלים את מלוא הזכויות שלהם כדי שהם יוכלו להזדקן בכבוד". רפאל גוטפרשטיין, צרפת: "אסור לקהילות היהודיות בחו"ל לשכוח את האסון שנגרם בשואה. אנחנו שולחים הרבה צעירים מהקהילות היהודים בצרפת למסעות לפולין, כדי שיבינו לעומק את האסון הכבד שהשואה גרמה". רוברט וולט, מנהל הסוכנות היהודית לישראל בלובליאנה: "בסלובניה חיים פחות מ-200 יהודים. אנחנו מפתחים חיי דת וחברה לעם היהודי בסלובניה. לפני 10 שנים עשינו בדיקה על אופי זכרון השואה בסלובניה וגילנו שאין כמעט מודעות לאסון שפקד את יהודי סלובניה. אנחנו סומכים על ישראל שתדע ליצור את הקשרים הנכונים עם סלובניה כדי שתחזק את הקשר שלה עם יהדות סלובניה ברחבי המדינה".

הרב פנחס זלצמן, רבה של מולדובה: "במולדובה מציינים כעת 120 שנה לפרעות קישינב. עשינו פרויקט שנועד לבדוק את המודעות של התושבים בקישינב למה שהתרחש באותן פרעות איומות בהן נהרגו יהודים רבים. לצערנו איש לא ידע. מאמצי החינוך והנחלת הלקח ההיסטורי מהשואה, צריכים להתמקד גם בתושבים המקומיים ולא רק בקהילות היהודיות. אם אנחנו רוצים לצמצם את האנטישמיות, אנחנו צריכים לפעול ולעשות ככל יכולתנו גם בבתי הספר הלא-יהודיים. הנצחת זכרון השואה בקרב התושבים המקומיים הלא יהודיים, תהיה המתנה שלנו לדור הבא". קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה: "יש המון חומרי לימוד בינלאומיים לזכרון השואה שלא מנוצלים וצריך לדעת לנצל את המשאבים האלה לקהילות השונות ברחבי העולם. אני לא חושבת שיש ביכולתנו לנצח את האנטישמיות, אבל יש ביכולתנו להעמיק את הידע של זכרון השואה ברחבי העולם".

"שם המשרד שונה לאחרונה למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות כחלק ממדיניות השר עמיחי שיקלי לשים דגש מיוחד על התחום" כך אמר עמית אפרתי, מנהל אגף למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. לדברי אפרתי: "המערכה כנגד הדה-לגיטימציה לישראל, מתוך הבנה שיש הרבה מאוד משותף בין המאבקים - מחד-גיסא, שנאת היהודי בהיותו יהודי ומאידך-גיסא שנאת ישראל בהיותה מגלמת את הקולקטיב היהודי. לצערנו, במסגרת זו אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים של עיוות והכחשת שואה. בימים אלו מקיים המשרד תהליך אסטרטגי בתחום המאבק באנטישמיות והחוסן הקהילתי, במטרה לערער על התפיסות הקיימות, ולייצר חשיבה מסדרת, מאורגנת וחדשנית לתחום. במסגרת זו, אנחנו מקיימים קשר רציף עם נציגים רבים של קהילות יהודיות, ארגונים וממשלות, ואנחנו מזמינים כל אחד ואחת שחושב שיש לו ערך לתרום לתהליך - להשתתף בו". יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "מבקש לעקוב מקרוב אחר התוכניות והארגונים השונים שלוקחים על עצמם להשיב כספים אבודים ורכוש אבוד של שורדי שואה. מבקש ממשרד התפוצות להציג לוועדה את התוכנית האסטרטגית שהם עמלים עלייה למאבק באנטישמיות כאשר היא תהיה מוכנה. יש הרבה ארגונים יהודיים שונים, אבל משרד התפוצות צריך להיות הכתובת הראשית לכל ארגון יהודי ברחבי העולם. אני מקווה שנתבשר בשורות טובות מהקהילות היהודיות ברחבי העולם".