מוזאונים ישראלים יחייבו לבצע חקר מוצאות (provenance) ליצירות אמנות שקיים חשד שנשדדו מיהודים בתקופת השלטון הנאצי והשואה. כך ממליץ (18.4.23) צוות של משרדי המשפטים, התרבות והשוויון החברתי. יישום ההמלצה מחייב התקנת תקנות והעמדת תקציב ייעודי בידי משרד התרבות. הנאצים שדדו מיליוני יצירות אמנות - תחילה מיהודים בגרמניה ולאחר מכן מאנשים ומוזאונים ברחבי אירופה הכבושה. השוד היה הן ממלכתי והן בידי אדולף היטלר, הרמן גרינג ואחרים בצורה אישית. רבות מן היצירות התגלו במכרות מלח בגרמניה ובאוסטריה (בעיקר מרקרס), שם ניסו הגרמנים להחביאן בשלהי המלחמה. הטיפול בהשבתן החל בראשית 1945 ולא הסתיים עד עצם היום הזה, שכן מדובר בבעיה סבוכה במיוחד. יש לקבוע האם יצירה מסוימת נשדדה, ואם כן - ממי וכיצד הגיעה לידי מחזיקיה הנוכחיים; אם אין עניין/יכולת להשיב אותה עצמה, יש לקבוע את שוויה. הבעיה המרכזית היא איתור תולדותיהן של יצירות אמנות. מוזאונים רציניים ובתי מכירות פומביות מובילים דורשים מן התורמים/המוכרים להוכיח שהיצירה מצויה בידיהם כדין, אך לעיתים קיימים פערים בתיעוד תולדותיה - שלא בהכרח מלמדים על עבר מפוקפק (כגון שוד בידי הנאצים או פעילות פלילית). לכן, יצירות ששדדו הנאצים מצויות עד היום בידי מוזאונים ופרטיים, וייתכן שיש כאלה גם במוזאונים בישראל - אשר קיבלו אותן בתום לב ובלא לחקור את תולדותיהן. על-פי ההמלצה, חובת החקר תחול בשלב ראשון על מוזאונים מוכרים (דהיינו ציבוריים ונתמכים), על יצירות אמנות פלסטית (ציורים, רישומים, תבליטים, הדפסים וכדומה) שנוצרו לפני 31.12.1945 ואשר הגיעו לידיהם בכל צורה שהיא לאחר 1.1.1933 - דהיינו כל התקופה הנאצית בתוספת מרווחי ביטחון. זאת, "כאשר יש חשד כי היצירה היא יצירה גזולה". החקר יבוצע בידי אותו מוזאון חוקר המתמחה בכך, כאמור - במימון המדינה. מוזאון שלא יעמוד בחובה זו עלול לאבד עד 20% מתמיכתו של משרד התרבות. לאחר חמש שנים תיבחן האפשרות להרחיב את החובה גם למוזאונים פרטיים ולתחומים נוספים כגון ספרים ויודאיקה. עוד מומלץ לקבוע נוסח אחיד של דוח חקר המוצאות ותנאים להחזקת היצירה בעת ביצוע הבדיקה. האפוטרופוס הכללי יופקד על איתור היורשים של יצירות כאלו, אם יתגלו, ועל קביעת בעלי הזכויות בהן. במקביל ניתן יהיה להגיש בקשה להכרה ביצירה כגזולה, האפוטרופוס יחליט עליה וועדת ערר תדון בערעורים על החלטותיו. הצוות גם ממליץ להקים אתר אינטרנט ייעודי שירכז את המידע על חקירות המוצאות ולקבוע תקנות לפרסום בנושא, תוך אפשרות של חיסיון חלקי כדי לאפשר את ביצוע החקר. הצוות גם ממליץ, כי אם לא יאותרו בעלי הזכויות של יצירה גזולה - היא תישאר בנאמנות בידי המחזיק הנוכחי, אשר יידרש לפעול להנצחת סיפורה (כולל בעליה, הקהילה אליה השתייכו, הנסיבות בהן נגזלה ותוצאות חקר המוצאות) באתר אינטרנט נפרד. המלצה נוספת היא להכניס תיקוני חקיקה בנושאי התיישנות, מקום השיפוט, ברירת הדין ותקנת השוק, אשר יביאו בחשבון את הנסיבות המיוחדות של השואה: תקנת השוק תבוטל (דהיינו, גם מחזיק בתום לב יאבד את הזכויות ביצירה), ייקבע הסדר התיישנות מיוחד ורק הדין הישראלי יחול על יצירות המצויות בארץ (למרות שהן נגזלו בחו"ל לפני הקמת המדינה וגם אם יש יורשים בחו"ל).