16 שנים לאחר שהממשלה הקימה את המועצה הלאומית לכלכלה - מעמדה וסמכויותיה לא עוגנו בחקיקה, למרות שהוחלט עם הקמתה לעשות זאת. בשנת 2013 הכין משרד ראש הממשלה הצעת חוק בנושא, אך היא לא קודמה. התוצאה היא, שאין לה סמכות חוקית לקבל מידע ולזמן בעלי תפקידים לדיונים, וגם לא נקבע כיצד ימונה העומד בראשה. כך מדווח (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. המועצה החלה לפעול במשרד ראש הממשלה בשנת 2006, ובראשה עמד היועץ הכלכלי לראש הממשלה. המועצה נועדה לשמש גוף מטה לראש הממשלה בנושאים כלכליים, המסייע בקבלת החלטות בנושאים אלו בהתבסס על נתונים עדכניים, על ניתוחים מקצועיים ועל תכנון שיטתי ארוך טווח. תפקידי המועצה הם: לגבש יוזמות בעניין צעדי מדיניות לעידוד הצמיחה, בד-בבד עם צמצום הפערים הכלכליים; להכין חוות דעת בנושא הצעת תקציב המדינה ולהציע חלופות לפי הצורך; להכין חווֹת דעת מקצועיות לגבי הצעות החלטה בתחום הכלכלה; ולשמש מוקד העבודה המקצועית בתחום האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של הממשלה. אנגלמן מציין, כי בזמן ממשלת בנט-לפיד לא אויש תפקיד ראש המועצה, לאחר פרישתו של פרופ' אבי שמחון עם הקמתה של ממשלה זו (הוא חזר לתפקיד עם הקמת הממשלה הנוכחית). המועצה הייתה כפופה במישרין למנכ"ל משרד ראש הממשלה, לצד אגף שעוסק בנושאים כלכליים במטה מנכ"ל המשרד. אי-איוש התפקיד הקשה על המועצה למלא את ייעודה - הגשת תוצרי פעילותה לראש הממשלה והטמעתם בקרב החוגים הרלוונטיים של מקבלי ההחלטות, מציין אנגלמן. בשנת 2012 החליטה הממשלה למסד תהליכים כלל-ממשלתיים מעמיקים, מבוססי מחקר, לצורך התמודדות מבעוד מועד עם אתגרים ארוכי טווח במישור החברתי-כלכלי שבתחום אחריותם של משרדים שונים, ולהקים גופים לצורך מיסוד וביצוע של התהליכים האלה. ואולם פעולות של חלק מהגופים להשלמת התהליכים האלה הלכו ופחתו עם השנים. חודש יוני 2015 היה המועד האחרון שבו המועצה לכלכלה והפורום לתכנון אסטרטגי הגישו לממשלה הערכת מצב אסטרטגית מלאה, וההערכה נדונה בממשלה. בשנים 2020 ו-2022 גובשו פעמיים הערכות מצב, אך משרד ראש הממשלה לא אישר למועצה להציגן לממשלה. הצוות לניהול אסטרטגיה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ובהשתתפות ראש המועצה לא פעל משנת 2017, ומיולי 2018 לא בוצע אחד מתפקידיו העיקריים - מעקב אחר החלטות ממשלה בנוגע להערכת המצב האסטרטגית. במשך חמש שנים (2020-2016) בוצעו 99 פרויקטים שהמועצה הובילה ואף שימשה גורם מרכזי בגיבוש תוצריהם; במסגרת 36 מהפרויקטים האלה הוגשו הצעות החלטה לממשלה. אלא שפעילות המועצה הלכה והצטמצמה בשנים הבאות: ב-2018 היא עסקה ב-56 פרויקטים, וב-2021 - ב-36 בלבד. שיעור הפרויקטים הרלוונטיים בהם היה למועצה תפקיד מרכזי צנח במחצית ל-36% לפני שנתיים. משרד רה"מ השיב, כי הדבר נבע גם מריבוי הבחירות וממגיפת הקורונה בה עסקה המועצה. במסגרת שלושה תהליכים לגיבוש תקציב המדינה (לשנים 2016-2015, לשנים 2018-2017 ולשנים 2022-2021) המועצה לא הכינה חוות דעת כנדרש - לא בנוגע למסגרת התקציב ולא בנוגע לנושאים המרכזיים בו; היא עסקה בסוגיות שוליות בלבד. הדבר הועלה בדוח מבקר המדינה משנת 2015, ושב והועלה בביקורת הנוכחית. לדברי המועצה ואגף התקציבים, הסיבה לכך היא לוח זמנים קצר לגיבוש הצעת התקציב, ובעקבות כך - הקצאת פרק זמן קצר מהנדרש למועצה לבחינת ההצעה. השנה הגישה המועצה חוות דעת בנוגע להצעת התקציב.