זיל פלדמן ישלם לבנק דיסקונט 330 מיליון שקל בשל ערבותו להלוואה שנטלה חברה בשליטתו לפני כ-15 שנה. כך קובע (2.5.23) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יונה אטדגי.
דיסקונט הלווה בשנים 2010-2006 לחברת פ.ד שבשליטת פלדמן 100 מיליון שקל לרכישת מחצית ממניות חברת הנדל"ן פולאר. החברה נמכרה לפלדמן בידי קבוצת שרם-פודים-קלנר ב-207 מיליון שקל. את המחצית השנייה מימן פלדמן מכספו, והוא גם ערב להלוואות שהעמיד בנק דיסקונט. ביוני 2011 לא שילמה פ.ד ריבית בסך 7.5 מיליון שקל, ושנה לאחר מכן העמיד הבנק את ההלוואה כולה לפירעון מיידי. הבנק גם דרש מפלדמן לשלם את מלוא החוב, בתוספת ריבית של פריים פלוס 7.5%.
פלדמן טען, כי הוטעה כאשר חתם על ערבות למלוא ההלוואה והריבית. לדבריו, ערבותו הייתה רק לחלק מן הסכום. הוא גם טען, כי הליכים שניהל הבנק נגדו בהמשך גרמו לו לנזקים של 200 מיליון שקל אותם יש לקזז מן החוב הנטען.
אטדגי קובע, כי אין כל סיבה שלא לחייב את פלדמן על-פי ההסכמים עליהם הוא חתום. פלדמן היה מלווה בידי עורכי דין, המו"מ היה ממושך ומפורט, והוא ידע היטב על מה הוא חותם. נדחתה טענתו לפיה מדובר היה בהסכם שותפות בין הבנק לבין פולאר, ונדחתה גם הטענה לפיה מדוב בהלוואת נון-ריקורס (שמשמעותה שהנכס היחיד המשועבד לפירעון ההלוואה הוא זה שנרכש המימונה, דהיינו מניות פולאר).
עוד קובע אטדגי, כי הבנק פעל כשורה כאשר העמיד את ההלוואה כולה לפירעון מיידי, שכן כך קבעו תנאי ההסכמים. פלדמן לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו בשל ההליכים שנקט הבנק, ולפיכך נדחתה טענתו לקיזוז. פלדמן חויב להחזיר לבנק את האגרה ששילם בסך 2 מיליון שקל ובתשלום הוצאות בסך 2.7 מיליון שקל.