הוועדה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את סעיף 5(1) בעניין דירות מעטפת שבתוך פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) בחוק ההסדרים. הצעת החוק מבקשת לקבוע באופן מפורש בלשון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), כי "דירת מעטפת" (דירה הנמכרת מקבלן בלי שנעשה בה שיפוץ הפנים) תהיה חייבת במס רכישה כדירת מגורים. כן קובעת ההצעה כי גם אם במועד הרכישה טרם נבנתה דירת המעטפת, אך במסגרת הסכם הרכישה התחייב המוכר לספק לרוכש "דירת מעטפת", הזכות לקבלת דירת מעטפת תיחשב לדירת מגורים לעניין מיסוי מקרקעין. במסגרת השינוי יוטלו שיעור מס גבוהים יותר, למי שרוכש דירת מעטפת כדירה שנייה, בדומה למי שרוכש דירת מגורים שנייה להשקעה, ומנגד יהיו זכאים רוכשי דירת מעטפת כדירה ראשונה, להטבה הקבועה בחוק בדמות שיעור מס רכישה נמוכים יותר, בדומה למי שרוכשים דירת מגורים כדירה ראשונה. בדברי ההסבר להצעה צוין: "בעת מכירת זכות במקרקעין הרוכש חייב במס רכישה, כאשר שיעורי המס החלים ברכישת דירת מגורים, שונים משיעורי המס המשולמים ברכישת זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים. כיום יש מקרים שבהם דירות, בדרך כלל דירות יוקרה, נמכרות בידי הקבלן בלא שנעשה בהן שיפוץ הפנים. דירות אלה נקראות בעגה המקצועית 'דירות מעטפת'. בשל נוסח הסעיף כיום, יש מחלוקת בשאלה אם דירות מעטפת מהוות דירות מגורים לצורכי מיסוי מקרקעין, ובמקרים של רכישת דירת מעטפת לשם השקעה - אם רוכש הדירה חייב בשיעורי מס הרכישה הגבוהים, המוטלים ברכישת דירת מגורים להשקעה". עוד מובא בדברי ההסבר כי ההבדלים בין דירות מעטפת לדירות שהושלמה בנייתן "מינוריים, ואינם רלוונטיים לתכלית הסעיף. על כן, מבחינה עניינית, אין הצדקה לכך שרוכשים של דירות מעטפת ייהנו מיתרון המיסוי ויתחמקו מתשלום שיעור מס הרכישה המוטל על דירות מגורים" וכי באותו האופן, "אין הצדקה לכך שאלה שרוכשים דירת מעטפת שהיא דירתם הראשונה, לא ייהנו משיעורי מס הרכישה הנמוכים יותר, המוטלים על מי שרוכש דירה ראשונה". באוצר ציינו במהלך הדיונים כי מדובר בעשרות מקרים בשנה של מכירת דירות יוקרה כדירות מעטפת, וכי צפי ההכנסות כתוצאה מהשינוי הוא כ-40 מיליון ש"ח בשנה. לבקשת הוועדה החוק יכנס לתוקף בינואר 2024, כן לבקשת הוועדה, הגדירה רשות המיסים בדיון כי דירת מעטפת היא דירה בתוך בניין, שהקבלן סיים את כל העבודות בה, כולל העבודות בשטחים המשותפים, הקמת מעלית וכדומה.

על-פי הצעת החוק שנידונה, עוסק זעיר הבא לפתוח עסק, יוכל לבחור לצד מודל המיסוי הקיים, במודל מיסוי ייחודי לעסקים אלה, מסלול מופחת ביורוקרטיה, שבו חישוב המס פשוט יותר, אך פחות מדויק. לפי ההצעה, בפני יחיד הבא לפתוח עסק זעיר כעוסק פטור יעמדו שני מסלולים שהוא יוכל לבחור ביניהם: המסלול הראשון הוא המסלול הרגיל הנהוג כיום, שבו בעל העסק יהיה חייב בתשלום מע"מ על עסקותיו, אך מנגד יהיה רשאי לקזז תשומות, ויוכל לנכות את הוצאותיו במס הכנסה לפי כללי המיסוי הרגילים. עוסק כזה יהיה גם חייב לחשב את הוצאותיו ותשומותיו באופן מפורט כדי שיוכל לדרוש את התשומות שלו ואת הוצאותיו במסגרת הדוחות התקופתיים המוגשים למס ערך מוסף ולמס הכנסה. במסגרת המסלול המיוחד בהצעה: עוסקים זעירים יהיו זכאים לנכות מהכנסותיהם שיעור הוצאה קבוע חלף דרישת ניכוי הוצאות בפועל. כך לא יידרשו העוסקים להכיר את ההוראות המורכבות של ניכוי הוצאות בפקודה. עוסק במסלול המיוחד לא יידרש להגיש דוח שנתי במס הכנסה, או לחשב באופן מפורט את הוצאותיו ותשומותיו במהלך השנה. כן מוצע לקבוע את שיעור ניכוי ההוצאות הנורמטיבי על גובה של 30%, זאת כאשר השיעור הועלה לדרישת הוועדה, כאשר בהצעת החוק המקורית זה עמד על 20% ממחזור העסקות. בדברי ההסבר מצוין כי "שיעור זה משקף סכום הוצאות סביר לעוסקים אלה, כאשר ההנחה היא שמי שיש לו הוצאות גבוהות יחסית יבחר במיסוי מדויק, בהתאם לכללים הקיימים היום". במסגרת הדיונים סביב הצעת החוק, ולדרישת הוועדה שונתה הגדרת היקף 'עוסק זעיר' ו'עוסק פטור', וזה יועמד בעקבות הצעת החוק על עוסק בעל מחזור עסקים של עד 120 אלף ש"ח, כאשר במקור עמד הסכום על 107 אלף ש"ח, הסכום עודכן בעקבות הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, במסגרתן משכו באופוזיציה את הרביזיות סביב הצעת החוק. לצד כך נקבע כי ההצמדה למדד לעניין סכום זה, תחל מינואר 2026. בנוסף, כדי למנוע ניצול לרעה של המודל, מוצע בחוק לקבוע הוראות שמטרתן מניעת תכנון מס פסול וכן התאמות תפעוליות שונות. בקרב נציגי העסקים בירכו על הצעת החוק כפי שאושרה, וציינו כי מדובר בבשורה אמיתית לעסקים. החוק יכנס לתוקף מינואר 2024 וכך גם העידכון לעניין היקף עוסק זעיר ועוסק פטור. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "יחד אופוזיציה וקואליציה ניתן להגיע לבשורות משמעותיות לטובת העסקים". ח"כ ולדימיר בליאק: "אנחנו שמחים על כך שהצלחנו להביא להישג לעסקים. כשמדובר בצעד לטובת העסקים אנחנו תומכים ומברכים על כך".

תחום הבנקאות ושוק האשראי הקמעונאי בישראל, במרכזו אשראי צרכני ואשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מאופיין בריכוזיות גבוהה ובתחרות נמוכה. כתוצאה מכך, רוב הציבור רוכש את מרבית השירותים הבנקאיים מהבנק שבו הוא מנהל את חשבון העובר ושב שלו, בלי לערוך השוואה בין ההצעות של בנקים אחרים או של גורמים חוץ-בנקאיים, ובכלל זה בלי לערוך השוואה מעמיקה של עלויות ההצעות השונות. למרות צעדים שונים שנעשו, והביאו לשיפור מסוים, התחרות מצד גורמים חוץ-בנקאיים עדין נותרה מוגבלת, נוכח יתרונות מובנים שונים שיש לבנקים, וכן שליטה בגישתם של חלק גדול מהמתחרים למערכת הפיננסית, ולאפשרות להעביר כספים דרך מערכות התשלומים. במסגרת צעד נוסף להגדלת התחרות בתחום, אישרה ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, את סעיפים 25-26 לעניין גיוס חוב אשראי שבתוך פרק ז' (בנקאות ואשראי) בחוק ההסדרים. במסגרת כך, נקבע כי כלל חברות ה-P2P, המפעילות מערכת לתיווך באשראי שנותנות אשראי צרכני לציבור וכן אשראי עסקי לחברות קטנות ובינוניות, תפעלנה בפיקוח רשות שוק ההון, ותוכלנה לתת אשראי בסכום של עד 6 מיליון ש"ח לחברות. החוק משנה את המצב הקיים, שחילק בין פיקוח של רשות שוק ההון לפיקוח של רשות ניירות ערך, והגביל את העסקים לקבלת אשראי בגובה של עד מיליון ש"ח בלבד מחברות ה-p2p, הגבלה שאינה קיימת על האשראי הצרכני. הצעד נועד גם להפחית רגולציה שנבעה מהפיקוח המקביל של שתי רשויות על גופים אלו.

ועדת הכספים, אישרה את סעיף 36 – איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני, שבתוך פרק ט' (תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני), במסגרת חוק ההסדרים. לפי הצעת החוק, ייאסר על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני. זאת, כאשר כיום, חלק מהגופים המוסדיים נמנעים מלהתקשר עם יועצים פנסיוניים, וכתוצאה מכך נפגעת הנגישות של הציבור לייעוץ פנסיוני אובייקטיבי. כיום, נתח פעילותם של היועצים הפנסיונים בשוק התיווך הפנסיוני קטן באופן משמעותי מחלקם של המתווכים האחרים, כאשר הגופים המוסדיים מעדיפים לשווק את מוצריהם באמצעות סוכני ביטוח פנסיוניים – בשל יכולתם להשפיע על סכום העמלה המשולמת לסוכן, בניגוד ליועצים הפנסיונים. במהלך הדיונים סביב הצעת החוק, הציגו נציגי האוצר, כי במסגרת התפלגות בעלי רישיון בענף ביטוח פנסיוני, 85% הינם סוכני ביטוח פנסיוני, 12% הינם משווקים פנסיונים, ורק 3% הינם יועצים פנסיונים. במטרה לעודד את הייעוץ הפנסיוני, הפועל באופן אובייקטיבי ובלא זיקה לגוף מוסדי, מוצע לאסור על הגופים המוסדיים לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני או לסיים התקשרות עם סוכן פנסיוני מסיבות שאינן סבירות, ובהיעדר טעמים ענייניים הקשורים לתנאי ההתקשרות המסוימת או למאפיינים של היועץ הפנסיוני הנוגעים לעניין. במטרה לאפשר שקיפות לגבי הטעמים לסירוב, ובכלל זה לאפשר לבחינת הטעמים לסירוב במסגרת הליכי פיקוח והליכים משפטיים, מוצע לקבוע כי גוף מוסדי המסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני, יידרש למסור ליועץ הפנסיוני נימוקים בכתב לסירובו. כן קובעת ההצעה, כי סירוב של גוף מוסדי להתקשר עם יועץ פנסיוני בהסכם בתנאים הדומים להסכם אחר שבו התקשר אותו גוף מוסדי עם בעל רישיון אחר, כגון סוכן ביטוח, ייחשב לסירוב בלתי סביר. כמו-כן, מוצע לקבוע כי סירוב של גוף מוסדי להתקשר עם יועץ פנסיוני בשל שורה של טעמים שמוצע למנות במפורש, ייחשב לסירוב בלתי סביר. עוד קובעת ההצעה כי גוף מוסדי לא יוכל להפלות במתן שירותים, בהם גישה למערכות הגוף המוסדי, בין בעלי רישיון שונים איתם התקשר. בגין הפרות, יוכל הממונה להטיל רבע מיליון ש"ח עיצום כספי, כאשר לשיקול דעתו תתכן הפחתה בסכום, לדוגמה במקרה שמדובר בהפרה ראשונה או בנסיבות אחרות שימצא שיש בהן טעם להקל.

ועדת הכספים, אישרה היום את סעיפים 11(1) ו-14 שבתוך פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור) בחוק ההסדרים, אשר נוגעים לקרנות להשקעות במקרקעין (קרנות ריט) בתחום הדיור להשכרה. כחלק מתיקוני החקיקה, נקבעו מספר שינויים: קיצור התקופה שבסיומה יתאפשר לקרנות ריט למכור למשכיר ממשיך את יחידות הדיור להשכרה לטווח ארוך מבלי לפגוע בהטבות המס הנלוות לה מ-15 שנים ל-10; הארכת פרק הזמן הניתן לקרן להשלמת בנייה של 20 יחידות דיור ממועד רכישת המקרקעין לתקופה של 7 שנים, במקום 5 שנים, אם הוכח כי לא ניתן היה להוציא היתר בנייה תוך 30 חודשים (זאת במקום 36 חודשים בהצעת החוק המקורית לדרישת הוועדה); הקטנת מספר יחידות הדיור המינימלי שהקרן נדרשת לרכוש או לבנות באזורי הפריפריה – מ-20 יחידות ל-15 בלבד. נוסף על אלו, קובעת ההצעה תיקון של חוק מס ערך מוסף כך שיינתן לקרנות ריט פטור מתשלום מע"מ על הכנסותיהן ממכירת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה – בניין להשכרה למגורים, וזאת אם אלו הושכרו במשך 5 שנים לפחות בהתאם לתנאים מסוימים, אשר מנויים בחלק ד' לפקודת מס הכנסה. בנוסף נוכח רצון הוועדה לסייע לקרנות הריט באפיקים נוספים, סוכם לדרישת הוועדה על הקלה ברישום מניות למסחר בבורסה של קרנות ריט, כך שתוארך התקופה לרישומה בבורסה ל-42 חודשים במקום 36 חודשים, בתנאים מסוימים, במסגרת פקודת מס הכנסה. במהלך הדיונים הוצג כי במסגרת 2 הקרנות הקיימות כיום, מושכרות כ-1,500 דירות, לצד כ-2,500 נוספות שנמצאות בהליכים שונים.