התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבג"ץ (24.5.23) לבטל את תקציב המדינה לשנים 2024-2023 שאישרה הלילה הכנסת ואת הקמת קרן הארנונה במסגרת חוק ההסדרים. בנושא התקציב טוענת התנועה, כי חוק יסוד משק המדינה קובע שהתקציב יהיה שנתי, כדי להבטיח את הפיקוח הפרלמנטרי השוטף על עבודת הממשלה ואת התאמתו לתחזיות הפיסקליות המעודכנות. גם פסיקת בג"ץ הדגישה את חשיבותו של תקציב שנתי, אם כי בעבר נמנע בית המשפט מלפסול תקציבים דו-שנתיים, אלא הוציא התראת בטלות ולפיה הוא עשוי להתערב בעתיד. לטענת התנועה, "חקיקת תקציב דו-שנתי בעת הזו, על-רקע אי-ודאות כלכלית קיצונית הקשורה לצעדי הממשלה להחלשת מערכת המשפט, חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". לדבריה, יש לבטל גם את התיקון לחוק יסוד משק המדינה, המאפשר לממשלה להניח על שולחן הכנסת שני תקציבים יחדיו ולבצע התאמות לקראת השנה השנייה, בנימוק שהוא מהווה שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כרשות מכוננת בכך שמטרתו להחליש את הפיקוח על הממשלה. במקרה הנוכחי, טוענת התנועה, מדובר בפועל בתקציב אחד - כך שגם תיקון זה לא חל עליו. בנוגע לקרן הארנונה (העברת חלק מתקבולי הארנונה מרשויות מקומיות חזקות לחלשות) נטען, שמדובר בשינוי מבני המשפיע על כל המשק ומשנה את ההסדרים הקיימים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, ולכן אין לכלול אותו בחוק ההסדרים. לשיטת התנועה, הליך החקיקה היה פגום בכך שפגע בצורה חמורה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת והציבור, תוך פגיעה בזכותה של האופוזיציה להסתייג מהחוק, והוא לא תאם את חשיבות הנושא. "חוק זה נחקק כמעט ללא כל דיון, מבלי שנסמך על תשתית עובדתית ראויה, מבלי שהוצגו הנתונים הרלוונטיים, ומבלי שנידונו השלכותיו הרבות. בהליך חפוז וחסר", נטען בעתירה. החוק אינו מביא בחשבון את המדד הסוציו-אקונומי של הרשות וגורם עיוותים ביחס בין רשויות חלשות לחזקות, בין היתר משום שהיא מבוססת על מתן היתרי בנייה שאינם ניתנים בחלק מן הרשויות החלשות ובמיוחד הערביות. העתירות הוגשו באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, הידי נגב, גילי גויטוירט, רן יוסף, אריאל ברזילי ואורי הס.