שופטי בית המשפט העליון רומזים, כי חוק בן-גביר מצריך לכל הפחות פרשנות אשר תבהיר את עצמאות המשטרה ואת חוסר סמכותו של השר לביטחון לאומי להתערב בפעילותה האופרטיבית ובתחום החקירות. כך עולה (7.6.23) מן הדיון בעתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה, שהוכנס על-פי דרישתו של השר
איתמר בן-גביר, ואשר קבע בעיקר שהמשטרה כפופה לשר הקובע את מדיניותה.
העתירות הן למתן צו על תנאי, כך שגם אם יתקבלו - בג"ץ לא יבטל מיד את התיקונים או חלק מהם. השופטים גם עשויים להוציא צו ביניים שימנע את מימוש התיקונים, אם כי עד כה סירבו לעשות זאת. המשנה לנשיאה
עוזי פוגלמן והשופטים
יצחק עמית ו
יחיאל כשר תהו בעיקר מדוע לא נכתבו במפורש בחוק העקרונות שלכאורה מקובלים על הכל: חובתה של המשטרה לפעול בצורה ממלכתית ואבחנה בין מדיניות לבין הפעלה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הציעה פרשנות מקיימת: בג"ץ יקבע שהתיקון עומד על-כנו, תוך הדגשה שהוא כפוף לכללי היסוד בנוגע לפעילות המשטרה למרות שלא נכללו בו. מדברי השופטים לא היה ברור, האם יאמצו קו ביניים זה, שאינו מבטל את התיקון אך גם אמור למנוע שימוש פוליטי במשטרה. פוגלמן ציין, כי מיארה לא סיפקה להם את התשתית הנחוצה אם ירצו לקבוע בעצמם את גבולות סמכותו של השר.
פוגלמן התייחס לתגובתו של בן-גביר לעתירה, לפיה עמדתה של מיארה מרוקנת מתוכן את החוק, באומרו ש"היא שלכאורה מעוררת יותר דאגה". לצד זאת ציין פוגלמן שוב ושוב, כי גם מיארה לא פתרה את בעיית העמימות, משום שכאמור לא הבהירה מהו הקו המבדיל בין מדיניות לבין הפעלה אופרטיבית. הוא העיר: "הליך החקיקה ודאי היה חריג ואות הצטיינות ודאי לא יהיה פה", אבל השאלה היא האם זהו מקרה נדיר במיוחד המצדיק התערבות של בג"ץ בחקיקה.
כשר הקשה: "נניח שהשר עומד בראש מפלגת הירוקים והוא רוצה לתת עדיפות לעבירות איכות הסביבה. זו פוליטיזציה? הוויכוח הוא על חוק עקרוני. האם שום שר לא יוכל לממש את רצון הבוחרים? אם לא, אז הבעיה שלכם [העותרים] איננה עם החוק אלא עם השר". עמית הזכיר, כי בנושא החקירות - התיקון דומה להמלצות ועדת צדוק, לפיהן השר יכול לתת דגש למכת מדינה.