ראש היחידה הממשלתית ל
חופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי, אומר כי התנהלות ממשלות העולם, ובהן ישראל, במהלך מגיפת הקורונה רק הגבירה את הפחד וחוסר הביטחון של האוכלוסייה, והדבר תורגם לחשדנות כלפי הצעדים המגבילים שנקטה הממשלה, שרק הלכו וגברו ככל שהחריפו הצעדים.
הוא דיבר בחבר-דיון בנושא לקחי מגפת הקורונה בכנס נציבי חופש המידע העולמי במנילה שהתקיים השבוע. את הכנס פתח נשיא הפיליפינים, פרדיננד מרקוס ג'וניור, שהדגיש את חשיבות הזכות למידע במשטר דמוקרטי ותפקידה החשוב במאבק בחדשות כזב.
בילבסקי: "כשאני נשאל על פערים במידע עם פרוץ המגפה, אני חושב שכל המדינות, וישראל לא שונה במובן זה, חוו בעצמן בראש וראשונה פערים במידע לגבי המגפה ומאפייניו, וכמובן שכל האוכלוסייה כולה".
הוא תיאר בפני הנוכחים בכנס את אתגרי היחידה במגיפה ואמר: "במובנים של הזכות למידע, מצד אחד חווינו, באופן טבעי, עלייה חדה במספר הבקשות למידע שהוגשו למשרד הבריאות בקשר למגפה, ומצד שני כל עובדי משרד הבריאות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, גויסו לטובת ההתמודדות עם מגפה, ולא היו פנויים להתעסק עם זכותו של הציבור לדעת. מדובר היה בקונפליקט של ממש. במשרדים אחרים רוב העובדים שוחררו, לעיתים גם הממונה על חופש המידע בעצמו, ולא היה מי שישיב לבקשות למידע. גם אנחנו כיחידה, חווינו צמצום חד במספר העובדים וממילא היכולת שלנו לבצע את תפקידנו נפגעה. העובדה שהיחידה לא נחשבה כיוצאת מן הכלל וככזאת שחייבת להיות מאוישת במלואה כבר מלמדת שמקבלי ההחלטות אינם מספיק מודעים לחשיבות הזכות למידע בעת משבר, ותפקידה בחיזוק אמון הציבור וזה כבר לקח ראשון שצריך להסיק לעתיד".
בילבסקי הודה כי משרד הבריאות לא הצליח לעמוד בביקוש למידע באמצעות בקשות למידע. עם זאת, ובמקביל, משרד הבריאות החל לפרסם מידע באופן יזום באמצעות ה"דאשבורד", לוח מחוונים הכיל נתונים סטטיסטיים שהלך והתפתח ככל שחלף הזמן וכלל עוד ועוד נתונים רלוונטיים למגפה שהיו מצויים בידי משרד הבריאות כגון מספר חולים, מתחסנים, פטירות, גילים ומגדר. הדאשבורד התעדכן שלוש פעמים ביממה והפך להיות הכלי המרכזי שבו השתמשו כלי התקשורת, גופי המחקר, והציבור בכללותו. "הציבור יכול היה לעשות שימוש בגרפים עצמם או להוריד את קבצי האקסל עליהם הם התבססו, ולעשות בהם שימוש כאוות נפשו", אמר ראש היחידה.
לדבריו, מיזם הדאשבורד, שאף קיבל את פרס שר המשפטים לשקיפות, לימד שיעור חדשני לעתיד בנוגע לפרסום מידע יזום. "למרות תקוותנו, הזכייה בפרס כמעט שלא זכתה בסיקור תקשורתי, ומצד שני גררה מאות תגובות של לעג וחוסר אמון בפייסבוק שם פורסמה הזכייה", אמר.
לא די בשקיפות
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע קרא תיגר על הגישה לפיה שקיפות מגבירה את אמון הציבור ברשויות, וציין כי מחקרים מראים שלא די בשקיפות לבדה כדי לעשות זאת, ועל-מנת שהשקיפות אכן תגביר את אמון הציבור, על הציבור לייחס כוונת טובות לרשות ולהאמין ביכולת המקצועית שלה. הוא התייחס לשיח חזק מאוד שפנה לכיוונים קונספירטיביים, בעיקר סביב החיסונים. לטענתו, פרסום הנתונים לא שינה את השיח והרבה פעמים אפילו שימש לתחזק אותו. במילים אחרות, כאשר יש דעה קדומה שלילית, הנתונים לא ישנו אותה ואפילו ישמשו ראיה נגדה.
הוא הדגיש כי הרשות חייבת לקבל על עצמה לצד השקיפות גם נכונות לתקן ליקויים אם יתגלו. עו"ד בילבסקי: "האם פרסום הדאשבורד ע"י משרד הבריאות חיזק את אמון הציבור במשרד הבריאות? אם לשפוט לפי אמות המידה שציינתי לעיל, התשובה מוטלת בספק. לפחות חלק מהאלמנטים שציינתי היו חסרים, חלקם באחריות המשרד וחלקם לא.
"בזמן הקורונה בישראל, שלוותה ממילא במצב משברי מבחינה פוליטית, חווינו דווקא קיטוב בעם, חוסר אמון ברשויות, ביקורת רבה כלפי ההגבלות שהוטלו על הציבור וחוסר ההיגיון בהן - ואני לא מחווה דעה האם בצדק או שלא בצדק - ותיאוריות קונספירציה רבות שצצו כפטריות לאחר הגשם. האם נובע מכך שפרסום הדאשבורד וכל הנתונים הנילווים היו צעד חסר משמעות ואולי אפילו מזיק? כלל וכלל לא. התשובה היא, שיש להסתכל על כך במשקפיים אחרות.
"ראשית, אילו לא פורסמו הנתונים היה זה פשוט צעד בלתי מתקבל על הדעת, שהיה נתקל בלחץ ציבורי עצום ובביקורת, ובצדק. העובדה שמשרד הבריאות הבין זאת מראש ופרסם את הנתונים וגם הלך ושכלל אותם, זה הישג גדול של ערך השקיפות.
"שנית, עלינו להסתכל על הערך שבפרסום במונחים של נגישות לידע. כפי שאמרתי לעיל, נתונים אלו שימשו גורמים חיצונים רבים לצורך ביצוע מחקר ובניית מודלים לחיזוי המגפה. אם נקבל את ההנחה שריבוי גורמים מקצועיים העוסקים בניתוח הנתונים ושיח אקדמי ער משפרים את הסיכוי שתתקבל החלטה יותר טובה, אזי ברור שפרסום הדאשבורד הוא בעל ערך רב ככזה שהגביר את האפשרות שהתקבלו החלטות על בסיס מודלים נכונים.
"שלישית, פרסום הנתונים עודד שיח ציבורי ער. נכון הוא שחלק בלתי מבוטל מהשיח היה לא רציונלי, משסע ואלים, ואף על-פי כן, זו מהותה של דמוקרטיה. אני מעדיף לשאת מחירים אלו מאשר לחיות במדינה שבה אסור להביע דעה כלל. עם זאת, שיח אלים ומשסע זו בעיה גדולה שצריך לחשוב היטב כיצד לטפל בה מבלי לפגוע בזכות לביטוי ולמידע".
בילבסקי סיכם את דבריו ואמר: "בתור היחידה הממשלתית לחופש המידע - וזו הנקודה החדשנית מבחינתי - הקורונה חיזקה אצלנו מאוד את ההכרה בחשיבות של פרסום מידע יזום, סדר-יום אותו אנחנו מקדמים ברשויות הציבוריות. לצד זאת, לימדה אותנו הקורונה שהקשר בין אמון הציבור לשקיפות הוא מורכב ותלוי בדברים נוספים. מכאן, שצריך לתפוס את ערך השקיפות במונחים כוללניים יותר אם אנחנו רוצים שהיא תשיג את אחת ממטרותיה החשובות ביותר - חיזוק אמון הציבור. ואכן, בעולם שסובל מקיטוב שהולך ומחריף, דומני שאחד מתפקידנו החשובים ביותר כנציבי חופש המידע הוא להבין לעומק כיצד השקיפות מחזקת את אמון הציבור ברשויות, ולהנחיל ידע זה לרשויות עצמן".
