ב-2003 נבחר מוטי עדן על-ידי ועדת המכרזים של רשות השידור למנהל הטלוויזיה הישראלית, תפקיד בו כיהן במשך כשלוש שנים. ב-2006 פרש מעבודתו ברשות. במשך 31 שנה (2013-1982) התגורר עדן עם משפחתו בנהריה לאחר פרישתו מרשות השידור שקל להתמודד על ראשות העיר. ב-2013 עבר להתגורר בישוב כפר יונה. פרט פחות מוכר בביוגרפיה של עדן הוא היותו אוהב וכותב שירה. עדן פרסם שירים בירחונים ובכתבי עת ספרותיים, וכמה מהם אף קרא באירועים שונים. "מנהל עם נשמה" איש הטלוויזיה אורי לוי ספד לחברו בפייסבוק, וכתב בין השאר: "היו לנו שעות עבודה משותפות ומגוונות. כשהיה כתבנו בצפון ואני עורך מבט ואחר כך כשמוטי היה למנהל הטלוויזיה ואני מנהל החדשות בערוץ הראשון. ישבנו ביחד בחדר המיתולוגי בקומה 3 בבניין ברוממה. ימים קשים במיוחד. מלחמת לבנון השנייה, תקיפות הטילים על הדרום, אירועים פוליטיים ובחירות. איש טוב וחם. מנהל עם נשמה". העיתונאי ואיש הרדיו אליהוא בן נון ספד למוטי עדן וכתב: "מוטי עדן היה עיתונאי בכל רמ"ח ואבריו וריפורטר בנשמתו, בעל מחויבות ומסירות אין-סופית לעבודה. חבריו במערכת זוכרים אותו כאדם הגון, מענטש, איש רעים להתרועע המתייחס בסבר פנים יפות לכולם, ועם זאת מקצוען לעילא ולעילא. לאחר מספר שנים ככתב רדיו נלקח מוטי אל הטלוויזיה על-ידי מנהלה דאז יאיר שטרן ומונה לכתב בצפון, שם זכה להכרה והערכה עמוקה לעבודתו בעיקר בכתבותיו בתקופת מלחמת לבנון. למרות הריחוק הגאוגרפי, המשיך מוטי לשמור על קשרים עם חבריו בירושלים ואני בתוכם. החברות הייתה ממאפייניו לצד הצניעות והאנושיות . זכרו יישאר עמנו לעד". מוטי עדן הותיר אחריו את אלמנתו תמר, שני ילדים דותן ושירה, ונכדים. הלוויתו תתקיים (7.7.23) בשעה 11, בבית העלמין בכפר יונה. מכאן נמסר: "תאגיד השידור הציבורי אבל על מותו. מוטי, שסיקר בראשית דרכו העיתונאית את מלחמת לבנון הראשונה, שימש במשך שנים ככתב הצפון של רשות השידור והפך לאחד הקולות המזוהים ביותר עם סיקור ההתרחשויות בצפון בתחומים הביטחוניים, החברתיים והכלכליים. כאן, תאגיד השידור הישראלי מוקיר את עשייתו ותרומתו של מוטי עדן לשידור הציבורי בישראל במשך עשרות שנים, ומשתתף באבלה של המשפחה".