ועדת העבודה והרווחה אישרה (10.7.23) לקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ שרון ניר, שרן השכל וח"כים נוספים, שתאפשר לנפגעי פעולות איבה לקבל פיצויים נזקיים מהרשות הפלשתינית במקביל לתגמולי הביטוח הלאומי - בגובה של 25% מהנזק. כיום, על-פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לא ניתן לקבל תגמול נזיקין גם מהחוק וגם פיצוי נזיקי לפי חוק אחר, ונפגעי פעולות האיבה נאלצים להחזיר לביטוח הלאומי את מלוא הפיצויים שקיבלו ממנו על-מנת לקבל את פיצויי הנזיקין מהרשות הפלשתינית. בפועל, מצב זה הופך את ההליך המשפטי מול הרשות הפלשתינית ללא כדאי. ד"ר תמר קלהורה, משרד המשפטים, הסבירה את הצעת החוק: "ההצעה אומרת שהחל מהמועד שיקבע נפגעי פעולות איבה ובני משפחות נרצחים שאוחזים בהכרה ובפס"ד נזיקי שמקנה להם פיצויים יוכלו לקבל את שניהם, אבל לא 100%. כאשר גובה הפיצויים הנזקיים שנפסקו גבוה מהתגמולים שמשלמת המדינה, בית המשפט הנזיקי ינכה את סכום הקצבה מסכום הפיצויים הנזקיים ומי שימצא חייב בתשלום הנזק, כלומר הרשות הפלשתינית, ישלם רק את הדלתא, כאשר למדינה תהיה שמורה זכות השיבוב - לבוא למזיק ולבקש שיחזיר את התגמולים ששילמה. כך הניזוק מקבל 100% מהנזק, המזיק משלם 100% מהנזק והמיטיב (המדינה) מקבל בחזרה את מה ששילם. השאלה 'האם המדינה תממש את הזכות הזאת' היא כבר עניין אחר. במצב שבו סך כל הקצבה שעתידה לשלם המדינה לנפגע יעלה על הסכום שיקבע בתביעת הנזיקין (תביעה נבלעת), לכאורה המזיק לא חייב לשלם שום דבר, אבל בפסיקה התגבש כלל שהמזיק משלם מכיסו 25% מהנזק שגרם לו ועדיין חייב להחזיר למיטיב את ה-100% ששילם. כלומר, הניזוק יקבל מהמזיק 25% מהנזק שנפסק לו, בנוסף לתגמולים מהמדינה". עו"ד מאיר סחיווסחורדר, שהוריו ושלושה מאחיו נרצחו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים ושתיים מאחיותיו נפצעו קשה, אמר: "לא נסכים למצב שבו המדינה לא תגבה את ה-75% הנוספים מהרשות. למה להעדיף את הרוצחים על פני מי שנרצח? אם המדינה רוצה, שתגבה את הכסף ואם לאו - שיתנו לנו את הכסף הזה, זה לא על חשבון אף אחד". שלומי מור מהמוסד לביטוח לאומי הבהיר: "המדינה לא ויתרה ואין בכוונתה לוותר על זכות השיבוב, השאלה אם היא תיישם אותה היא לשיקוליה". עו"ד נעמה צורף מארגון משפחה אחת, שהוריה נרצחו בפיגוע התאבדות: "הגשנו תביעה נגד הרשות ובחרנו לוותר על כספי הביטוח הלאומי - ממקום אידיאולוגי. כדי שאנשים אחרים יעשו את זה צריכה להיות מוטיבציה, ובעיני בהצעת החוק הזאת אין שום בשורה. הרשות ועורכי הדין שמייצגים אותה שמחים על הדיון היום, כי אף נפגע לא יגיש תביעת פיצוי שכרוכה במתן עדויות, בדיקות מומחים של הרש"פ והוצאות משפטיות, בשביל 25%. יש אינטרס ציבורי למדינה שיהיו תביעות נגד הרש"פ בגין מקרים של טרור. לא מדובר כאן בתאונות עבודה או בתאונות דרכים, זה אנשים שפגעו בהם בגלל היותם יהודים". עו"ד צורף הוסיפה שהצעת החוק בנוסחה הנוכחי בעצם שוללת מהנפגעים את האפשרות לבחור לקבל את התשלום במלואו מהרשות הפלשתינית ולוותר על תגמולי הביטוח הלאומי. עו"ד קלהורה ממשרד המשפטים אישרה את הדברים: "בית המשפט הנזיקי לא משאיר שיקול דעת ובחירה. ברגע שקמה לניזוק הזכות, בית המשפט ישלח אותו לקצין התגמולים לבחון את גובה זכאותו ובהתאם יגבו הכספים מהרשות, זה כך בכל תביעות הנזיקין". רו"ח נתי שקד, עמותת ההלם והקרב, אמר כי החוק מפלה כיום חיילים קרביים אל מול אזרחים נפגעי פעולות איבה במספר תחומים, כשבין היתר לדבריו חייל שנפגע בפיגוע טרור לא זכאי לתבוע פיצויים נזקיים על הפגיעה כמו אזרח. יו"ר הוועדה וחברות הכנסת היוזמות שרון ניר ושרן השכל אמרו כי יעבירו את החוק לקריאה ראשונה בנוסחו הנוכחי ויפעלו מול כלל הגורמים הרלוונטיים בהמשך הליך החקיקה במטרה להעלות את גובה הפיצוי הנוסף שמעניקה הצעת החוק לנפגעים ל-50% מגובה הנזק שנגרם להם. הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה ותעבור להצבעה במליאת הכנסת.