• שירות גרוע לציבור - כ-300 אלף תלונות בשנת 2022 וכ-79 אלף תלונות ברבעון הראשון בשנת 2023, גידול של 9% בתלונות שהגיעו בין התאריכים 1.1.2023 ועד ליום 31.5.2023 למינהל הדואר במשרד התקשורת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וכן ממוצע זמני המתנה של מעל 15 דקות שנמדד ב-20% מיחידות הדואר בחודשים ינואר עד מאי 2023 לעומת 3% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. מעיון בפרוטוקולים ובהחלטות עולה כי היו"ר לא פעל להתוויית מדיניות ברורה בנושא שיפור השירות לציבור על-אף שסוגיית רמת השירות הירודה עלתה בישיבות הדירקטוריון עוד בראשית כהונתו של היו"ר. ניכר כי היו"ר בחר שלא לעסוק בכך באופן מעמיק ויסודי שיביא לשיפור השירות לציבור, וזאת למרות שתפקידה העיקרי של החברה הוא לספק שירותים בסיסיים לציבור. יתרה מכך, מעיון בהחלטות ובפרוטוקולים לא נמצא שהיו"ר הנחה את ההנהלה להתוות מדיניות ולקבוע אמות מידה איכותיות לסגירת יחידות דואר בהתאם לכללי הפריסה שנקבעו ברישיון כגון: היקפי ביקוש, חלופות שירות, זמני המתנה ביחידות סמוכות, קיומם של מרכזי מסירה וכדומה. לא זו אף זו, גם מודלים אלטרנטיביים לסניפים שנסגרו יושמו בעצלתיים ובערים בודדות בלבד, והיערכות ויישום שירותים מקוונים או דיגיטליים חלף השירותים שהופסקו - נדחו או יושמו באופן שלא נתן מענה ראוי לצרכי הציבור.

• ירידה משמעותית בהכנסות החברה בתחום הסחר - מעיון בהחלטות ובפרוטוקולים עולה כי היו"ר לא קיים ולו דיון ייעודי אחד ממוקד בפיתוח עסקי של החברה ובפיתוח מנועי צמיחה למעט קבלת דיווחי הנהלה על שוק הסחר המקוון, על הפער בין ההכנסות בשוק הסחר לתחזיות, החשש מעזיבת לקוחות בתחום הסחר, מאיבוד הכנסות וכו'. נמצא כי יו"ר הדירקטוריון לא הנחה את הדירקטוריון להתוות מדיניות ברורה ולדון בנושא הפיתוח העסקי של החברה הן בתחום הסחר המקוון, הן בתחום בנק הדואר והן בתחום אספקת שירותים חדשים המשיקים לליבת הפעילות של החברה ושיהיה בהם כדי להביא להגדלה בהכנסותיה. אי-פיתוח עסקי וחוסר התוויית המדיניות בנושא זה ובפרט בשוק הסחר המקוון הבינלאומי, הביא לירידה משמעותית בהכנסות החברה בשנת 2022 והמגמה המשיכה בשנת 2023 בשיעור נמוך יותר, בין היתר, מאחר שההכנסות מתחום זה נשחקו באופן משמעותי בשנת 2022. לעומת זאת בשנת 2021 הכנסות מתחום זה עלו ל-688.5 מיליון שקל מ-614.3 מיליון שקל בשנת 2020. מגמה זו התהפכה בשנת 2022 וההכנסות ירדו אף מתחת לרמה של שנת 2020 שכזכור הייתה שנת קורונה, והסתכמו בכ-570.1 מיליון שקל. נתונים אלו מצביעים על העובדה שהיו"ר לא התווה לחברה מדיניות בתחום צומח זה על-אף שקיבל דיווחים לאורך כל שנת 2022 על הפגיעה בהכנסות החברה מתחום זה נוכח אי-התמודדות עם התחרות ונוכח רמת שירות ירודה.

• היו"ר לא פעל לקידום שירותים חדשים בתחומי הליבה של החברה ולא נמצאו פעולות בנושאים אלו. זאת למרות שבשנת 2022 ובתחילת שנת 2023 פעל המשרד בראשות השר על-מנת לעדכן את האסדרה בתחום הדואר ובנק הדואר לעידן הנוכחי, המאופיין בירידה בכמות המכתבים לצד עליה בכמות החבילות. בין היתר, המשרד הסיר מגבלות תחרותיות מחברת הדואר ובכלל כך, הסיר את פיקוח מהתשלומים בעד מרבית שירותי הדואר ובנק הדואר, איפשר לחברה להציע הצעות ערך של שירותי הדפסה ומשלוח דבר דואר, איפשר לחברה לתת שירותים חדשים ללא צורך בקבלת אישור מראש וצמצם את רשימת השירותים הבסיסיים. כל אלו, יחד עם קידום הליך ההבראה של חברת הדואר ומתכונת הפרטתה, נועדו, בין היתר, לאפשר לחברת הדואר להתחרות במגרש משחקים מאוזן ולשפר את השירות לציבור, אך כאמור, לא בוצעו פעולות בנושא מצד היו״ר. בדומה לכך, גם בתחום פיתוח הדואר כסוכנות ביטוח, מסקירת פרוטוקולי דירקטוריון החברה, לא נמצאו דיווחים על החלטות שהתקבלו בנושא.

בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', טוענת חברת הדואר כי השרים אמסלם וקרעי התנהלו לכל אורך הדרך בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד ולכללי המשפט המינהלי וכי ההחלטה להדיח את וקנין רצופה פגמים מהותיים. לטענת העותרים, ההליך התנהל באופן פסול מיסודו, ללא גיבוש תשתית עובדתית ותוך "הפרה ברורה של חובת ההיוועצות הסטטוטורית והפרת חובת השימוע ועל סמך שיקולים זרים". העותרים טוענים שהשרים אמסלם וקרעי פנו לרשות החברות במכתב שכולל "טענות מופרכות" נגד וקנין ו"חמור מכך, השר לשיתוף פעולה אזורי פנה למנהלת רשות החברות ודרש ממנה לסטות מעמדתה המקצועית ולתמוך בהדחה. לדבריהם, קרעי נימק את ההחלטה להדיח את וקנין בכך שאיבד את האמון בו וכי בכוונתו למנות את "איש אמונו" לתפקיד; ואולם משרת יו"ר חברה ממשלתית אינה משרת אמון והשר אינו מוסמך להדיח את היו"ר במקרה של "אובדן אמון". העותרים טוענים שהדחתו של וקנין עלולה לפגוע בהליך ההבראה וההפרטה של הדואר באופן ממשי ומסכן אותם. שר התקשורת שלמה קרעי מסר: "לצערי, למרות נתונים אובייקטיביים שאינם משתמעים לשני פנים, וטענות כבדות משקל בנוגע לאי ביצוע תפקיד יו"ר הדירקטוריון כראוי, הן בהפקרת השירות לציבור והן באי התוויית מדיניות לחברה בנוגע לפיתוח עסקי ופיתוח מנועי צמיחה בתחומים שהינם בליבת פעילותה, בחר יו"ר הדירקטוריון היוצא, באמצעות חבריו בתקשורת, להפוך את הקערה על פיה ולהתגולל על השרים וגורמי המקצוע בטענות מופרכות וחסרות שחר. טובת הציבור, שנאנק תחת מדיניות מופקרת וחסרת אחריות, עמדה לנגד עינינו לכל אורך הדרך, והיא הכריעה את הכף". השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם: "לצערנו הרב מצאנו שהיו"ר הנוכחי אינו ראוי להמשיך בתפקידו. אנחנו סמוכים ובטוחים שאחרי הליך מסודר נדע למצוא יו"ר ראוי ומעולה שידע להצעיד את חברת דואר ישראל לעתיד טוב בהרבה".