לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ (25.7.23) בבקשה לבטל את התיקון לחוק יסוד השפיטה, המבטל את עילת הסבירות. לדעת הלשכה, יש מקום להתערבות חסרת תקדים של בג"ץ בחוק יסוד, שכן התיקון שולל את ערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומשום שהוא מהווה שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כרשות המכוננת (כותבת החוקה). בדומה לעותרות הקודמות, גם הלשכה טוענת ש"החוק לביטול הסבירות לא חוקק בחלל ריק. הוא חלק מתוכנית מוצהרת, שרק חלק ממנה גולה עד כה לציבור. הוא נעשה במטרה ברורה ורדיקלית - לאיין את הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל בתחומים רבים ולבצר את כוחה של הרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית, גם בנוגע להחלטות המופרכות ביותר... מטעם זה, אין זה נכון לבחון את חוקתיות החוק לביטול הסבירות בבדידותו, שהרי אין הוא עומד לבדו. לכשיושלם מארג השינויים יהיה קשה מאוד, על בלתי אפשרי, להתמודד עם כל חלקיו במסגרת משפטית המאפיינת מדינה דמוקרטית. מן הדין לבוחנו אפוא בהקשרו - כחלק מתוכנית שלמה" של השר יריב לוין. לטענת הלשכה, החוק נועד לאפשר לממשלה למנות שרים מושחתים, לאפשר לשרים לקבל החלטות קיצוניות ומופרכות ביותר, לפטר את שומרי הסף ובראשם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, לדרוס את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, לאפשר לשרים להפר חוק ולהימנע למשל מכינוס הוועדה לבחירת שופטים וממינוי מפכ"ל, לקשור את ידיו של בית המשפט ולהכשיר את הקרקע לצעדים הבאים ובראשם ההשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים. הלשכה סבורה, כי לא יכולה להיות מחלוקת על נחיצותה של עילת הסבירות ועל היותה "נדבך עיקרי ומרכזי במערכת האיזונים והבלמים שביסוד עיקרון הפרדת הרשויות". ביטולה מתיימר "ליצור אי-שפיטות בחוק של מעשי המינהל" ופוגע בעקרון שלטון החוק. בשל כך, היא טוענת כאמור, ביטולה מהווה פגיעה ביסודות המשטר הדמוקרטי. עוד טוענת הלשכה, כי החקיקה של התיקון נעשתה בהליך חפוז ופגום, תוך ששמחה רוטמן משתמש לרעה בסמכויותיו כיו"ר ועדת החוקה ותוך הפרת תקנון הכנסת. לחלופין מבקשת הלשכה לקבוע, כי התיקון ייכנס לתוקפו רק בכנסת הבאה [מה שיאפשר לבטל אותו אם ישתנה הרוב]. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד נדב ויסמן, איסר בירגר, עידן לרון ועדי קופל-אביב.