שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יהיו ממחנהו של ראש הלשכה, עמית בכר, המתנגד לרפורמה המשפטית. המועצה הארצית של הלשכה בחרה (31.7.23) את יו"ר ועד מחוז צפון, מוחמד נעאמנה, לקדנציה נוספת כנציג השני של הלשכה בוועדה, לצידה של אילנה סקר הממשיכה את כהונתה. נעאמנה קיבל את קולותיהם של 34 מבין 44 חברי המועצה, בעוד יצחק נטוביץ - המזוהה עם מחנהו של אפי נוה התומך ברפורמה - קיבל שלושה קולות בלבד. הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים: שר המשפטים (היו"ר), שרה נוספת (שטרם נבחרה), שני חברי כנסת (יצחק קרויזר מהקואליציה וקארין אלהרר מהאופוזיציה), שלושה שופטים (הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית) ושני נציגים של הלשכה. החוק קובע שניתן לכנס את הוועדה עם שישה בלבד מבין חבריה, כך שגם בלא מינוי השרה הנוספת - היא יכולה להתכנס ולבחור שופטים. אולם, שר המשפטים, יריב לוין, מסרב לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי ושואף לשנות אותו כך שתובטח שליטה הקואליציה בה. נושא מרכזי זה ברפורמה המשפטית טרם עלה לדיון, לוין מעוניין לקדם אותו במושב החורף של הכנסת המתחיל באמצע אוקטובר אך מתרבים הקולות בליכוד ובקואליציה הקוראים למעשה לנטוש את הרפורמה כליל או לקדם אותה רק בהסכמה רחבה - ואין כל סיכוי שהאופוזיציה תסכים לשינוי שכזה. בפני בג"ץ תלויות שתי עתירות המבקשות להורות ללוין לכנס את הוועדה והן יידונו ב-7.9.23. העותרים טוענים, כי החוק מחייב את השר לעשות זאת ואינו מותיר לו שיקול דעת כאשר יש צורך למנות שופטים. הוועדה אמורה לאייש עשרות תקנים בבתי משפט השלום והמחוזי; לבחור את הנשיא שיחליף את חיות הפורשת באמצע אוקטובר; ולבחור שני שופטים לעליון (במקום חיות וענת ברון הפורשת אף היא באוקטובר). למעט בחירת שופטי העליון, די ברוב רגיל של חמישה מחברי הוועדה - וכעת יש רוב של שישה למתנגדי הרפורמה: שלושת שופטי העליון, שני נציגי הלשכה ואלהרר. לוין מסרב בכל תוקף למנות לנשיא העליון את עמית, על-פי עקרון הסיניוריטי. למינוי שופטי העליון יש צורך בשבעה קולות, ובמצב הנוכחי אין סיכוי להגיע להסכמות. בעקבות נצחונו של בכר בבחירות, כאשר הביס את נוה שהביע תמיכה ברפורמה, הניח ח"כ חנוך מילביצקי על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזור הלשכה, הקמת מועצה סטטוטורית שתעסוק ברישוי ובדין המשמעתי והקמת לשכה וולונטרית שתעסוק בעניינים אחרים. הוא גם מציע לבטל את חברותם של נציגי הלשכה בוועדה. אולם, ההצעה טרם קודמה ומילביצקי עצמו הצהיר שאין בכוונתו להחיל אותה בקדנציה הנוכחית של מוסדות הלשכה (דהיינו עד 2026).