ועדת הכלכלה אישרה (יום א', 6.8.23) את התקנות העוסקות באמות מידה לשירות שנותנות החברות המספקות גז ביתי (גז פחממני מעובה - גפ"מ), שהגיש משרד האנרגיה והתשתיות. עד היום הוסדר נושא הצרכנות בענף באופן חלקי מאוד, וכעת מבקש המשרד לקבוע אמות מידה בנוגע לחשבון הגז, ניתוק גז, מתן שירות לצרכן ועוד. מנהל מינהל הדלק, חן בר יוסף, הציג את התקנות ואמר כי עוד משנת 1988 הוחל על משק הגז הביתי חוק פיקוח אשר מטפל בעיקר בנושאים הבטיחותיים מאחר שתחום זה נושא בחובו סיכונים רבים. לדבריו, "לנושאים הללו חסרה זרוע צרכנית, הלקוח הוא שבוי והוא אינו מחליט לבדו על תצורת השירות אלא הוא חלק מקבוצת צרכנים שמקבלים שירות ביחד". היועצת המשפטית של פז גז, עו"ד הדר זיו, אמרה כי ישנם נושאים מסוימים בהם ניתן למצוא פתרון חלופי שיספק איזון בין זכות הצרכן לקבל שירות לבין הנטל שמוטל על חברות הגז. לדבריה, ישנם שני נושאים שעלולים להערים קשיים על חברות הגז: הראשון הוא החובה לציין בחשבון הגז את סכום הפיקדון עבור הציוד המושאל ללקוח, שבעייתי בעיקר עבור הלקוחות הוותיקים, והשני הוא חיוב עבור תיקון הצנרת שבתוך הבניין המשותף. "להיות אחראי זה דבר אחד לשאת בעלויות זה דבר אחר", אמרה. בגובה לכך אמר בר יוסף, כי כאשר ישנו פגם בצנרת האנכית מהכניסה לבניין, הבניין הוא שיישא בהוצאות. הבעיה לדבריו היא שהחברות לא תמיד מייצרות מערכת גז אשר מספקת גז רק לבניין אחד, אלא למספר בניינים. ח"כ שלום דנינו הוסיף חברות הגז לא עושות טובה, אלא עושות מזה ביזנס. היועץ המשפטי של חברת אלקטרה, עו"ד יותם אדמי, אמר כי לא מדובר בעלויות שוליות, מכיוון שמדובר בצנרת שעוברת בחצרות. "ישנם גננים שעובדים בבניין ועושים נזקים ואנחנו לא יודעים על כך, לכן זה רכוש של דיירי הבניין", אמר. מנכ"ל חברת גז גל, גד ואנונו, הצטרף לדברים ואמר: "במחיר הגז שאנחנו מוכרים אם אני צריך לבצע תיקון קו שעולה 12-13-14 אלף שקל, אני מעדיף לוותר על הבניין, אני אצא מהתחרות ואלך רק לבניינים חדשים. הלקוחות ימשיכו לשלם ביוקר והתחרות תיפגע". נציגת הלשכה המשפטית של משרד האנרגיה, עו"ד גל נוי אפרת, הסבירה כי ההוראות אינן גורעות מחוק הגנת הצרכן ולא פוגעות בשום דבר. לדבריה, התקנות נועדו להסדיר את תחום השירות שלא מוסדר היום כפי שהוא מוסדר בתחום החשמל והמים ולא נכון להסתפק בהסדרה החלקית של היום. סמנכ"ל הרגולציה של אמישראגז, שניר ניב, ציין כי "המצב בשוק השתנה. התחרות התגברה, יש היום 60 חברות והמחירים לצרכן יורדים ולא צריך להשית עלות מאוד משמעותית על החברות, באמצעות סעיפים שיש להם תועלת מוגבלת ולא קיימים בתשתיות אחרות". על-רקע הוויכוח בעניין הפיקדון ביקש היו"ר ביטן לדעת למה בכלל צריך אותו. הוא דרש מהחברות להעביר לוועדה נתונים על סכומי הפיקדונות שהן מחזיקות בידן, וממשרד האנרגיה לבחון מחדש את הנחיצות בפיקדונות. "הפיקדונות לא יעלו את המחיר, זה כסף שהחברות מחזיקות במשך שנים ואני מוכן לוותר על הנתונים אם במקום זאת תהייה אמנה לטובת האזרח", אמר. באשר לדרישה לציין את סכום הפיקדון בחשבונית אמר היו"ר ביטן כי היא תחול רק על מידע משנת 2015 ואילך או במקרים בהם יש לחברות הגז את המידע בצורה ממוחשבת גם ממועד מוקדם יותר. במקרים אחרים יציינו חברות הגז בחשבונית ללקוח כי יש לו פיקדון, והוא יוכל לברר זאת בהתקשרות לחברה. בנוסף אושר כי החשבון יכלול מידע על הממוצע של מחירי הגז ברשות המקומית שבה מתגורר הצרכן. בר יוסף התייחס לכך ואמר כי המטרה היא לאפשר לצרכנים לבצע השוואה בצורה קלה יותר ולעורר את הלקוח לבצע השוואת מחירים ולהניע את השוק לתחרות. ואנונו התייחס לכך ואמר כי הדבר יפגע בחברות הקטנות, שכן זה כרוך בעלויות. הוא הזכיר כי המידע כבר קיים באתר האינטרנט של משרד האנרגיה. כמו-כן, אם תהייה התייקרות של 7% ומעלה במחיר הגז החברות יחויבו לפרסם הודעה בעניין בחשבונית. באשר לניתוק בשל אי-תשלום חשבון גז, נקבע כי הספקים יוכלו לנתק צרכן רק אם יש לו חוב של 300 שקל לפחות או 3 חשבונות רצופים שלא שולמו. במקרה כזה יהיו הספקים חייבים לעמוד בתנאים מסוימים עוד לפני הניתוק, בהם חובה לשלוח חשבון, משלוח לפחות התראה אחת בכתב, שבוע לפני הניתוק יצטרכו הספקיות למסור הודעה בביתו של הצרכן, בכתב או בשיחת טלפון ועוד. בנוסף נקבע כי התקנות יכנסו לתוקף בעוד 7 חודשים, והתקנה בנוגע למידע שהספקיות יהיו חייבות לכלול בחשבונית תיכנס לתוקף בעוד כ-14 חודשים. בתום הדיון אושרו התקנות פה אחד, בקולותיהם של היו"ר ביטן וח"כ שלום דנינו.