שיעור הישראלים שגרים בשכירות עולה, אך עדיין לא מגיע אל השיעור הממוצע של משקי בית אירופיים המתגוררים בשכירות. מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר (יום ב', 7.8.23) כי בשנים 2013 עד 2013, קצב הגידול הממוצע השנתי במספר הדירות בשכירות עמד על 3.4%, והוא עולה על קצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות - 1.9%. ביולי 2022 היו בישראל כ-2.85 מיליון יחידות דיור למגורים. 2.03 מיליון דירות מהן (71.3%) נמצאות בבעלות המתגוררים בהן. כ-803 אלף דירות בשכירות (28.1% מהדירות) וכ-17 אלף דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%). בשנת 2021, עמד אחוז הדירות בשכירות בישראל על 27.4%. לשם השוואה, במדינות האיחוד האירופי האחוז הממוצע של משקי הבית המתגוררים בשכירות היה כ-30.1%.​ אמנם מדובר בנתונים שנכונים ליולי 2022, אך סביר להניח שהעלאות הריבית הרבות שבוצעו מאז יולי 2022, במסגרת המאבק של בנק ישראל באינפלציה, רק עשויות לתרום למגמה של הגידול בשיעור הישראלים המתגוררים בדירות בשכירות. זאת, בשל המשמעות הרבה שיש לריבית על החזרי המשכנתא. 77.9% מהדירות בשכירות מושכרות על-ידי אנשים פרטיים, 7.3% - על-ידי חברות לדיור ציבורי, 5.2% - על-ידי חברות, 5.0% - על-ידי קיבוצים ומושבים, ו-1.4% - על-ידי גורמים אחרים (3.2% לא ידוע). האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות נמצא במחוז תל אביב (38.9%), והנמוך ביותר - במחוז הצפון (19.9%). ערים בולטות באחוז גבוה של דירות בשכירות הן: תל אביב-יפו (49.7%), חריש (45.4%) וגבעתיים (40.2%). מהלמ"ס נמסר עוד כי בשנת 2022 היה שווה מספר הדירות בשכירות בתל אביב-יפו למספר הדירות בבעלות בעיר. בשנת 2022 עמד מספר הדירות בדיור הציבורי על 61.1 אלף דירות (47.6 אלף דירות ועוד 13.5 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי), לעומת 67.1 אלף דירות בשנת 2013 (56.5 אלף דירות ועוד 10.6 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי). בשנים 2022-2013 נגרעו ממלאי הדיור הציבורי כאלף דירות בממוצע מדי שנה. יותר ממחצית מהדיור הציבורי נמצא במחוז הדרום (36.2%) ובמחוז הצפון (19.4%). בשנים 2022-2021, ב-15.0% מהדירות בשכירות התחלפו השוכרים. בחיפה, בבאר שבע ובתל אביב-יפו שיעור הדירות שבהן התחלפו שוכרים גבוה יחסית. בערים הגדולות שבהן 100 אלף תושבים ויותר, נמצא כי במבנים עם 20-11 דירות אחוז השכירות הוא הגבוה ביותר (35.2%), לעומת 14.6% בלבד במבנים קטנים שבהם 2-1 דירות. עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 29.4% מהדירות שבהן המחזיקים הם יהודים, הן בשכירות, 11.8% מהדירות שבהן המחזיקים הם ערבים ו-62.2% מהדירות שבהן המחזיקים הם אחרים. ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד.