מנהלת מחלקת תקשורת והסברה בבנק ישראל, נורית פלתר, ציינה כי לפי ה-OECD אוריינות פיננסית היא שילוב של ידע, התנהגות וגישה, ובישראל - הידע בינוני, ההתנהגות בינונית והגישה בינונית. היא הוסיפה כי צריך לשים דגש על האוכלוסייה הערבית ועל נשים, ואמרה כי דווקא החברה החרדית היא ייחודית ומגלה רמת אוריינות פיננסית גבוהה. פלתר ציינה כי חינוך פיננסי יכול לייצר שינוי, ואמרה כי ככל שרמת האוריינות תהייה גבוהה יותר היא תוביל לשימוש במוצרים פיננסיים רבים יותר וכי צריך שיהיה גוף אחד שיתכלל עבודה משותפת של כל הגורמים.

נציגת רשות שוק ההון, יעל רגב, אמרה כי הרשות עובדת על הקמה מחדש של הפונקציה לחינוך פיננסי, בהתאם להחלטת הממשלה האמורה מ-2005. היא התייחסה לקרן לחינוך פיננסי, ואמרה כי נקבע שהיא תוקם אבל אף בחוק לא הוגר מי ממנה אותה. "כמובן שנברך עליה כשהיא תקום ונכנס אותה כפי שמוטל עלינו", אמרה. עוד ציינה רגב כי הרשות מקימה מחדש את המחלקה שעסקה בכך וביקשה את התקציב הדרוש, כולם הרשות נמצאת עדיין בחוסר כוח אדם. נציגת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי האחראית על האזרחים הוותיקים, יפית בר, ציינה כי לפני 7 שנים זוהתה צומת הפרישה כקריטית בקבלת החלטות פיננסיות ולכן פותחו סדנות הכנה לפרישה. היא הוסיפה כי המשמעות של החלטות לא טובות יכולות לעלות למבוגרים בסך של 100 מיליארד שקל.

הממונה על חינוך פיננסי במשרד החינוך, דניאלה פרידמן, אמרה כי המשרד גיבש תוכנית שהולכת ומיושמת. עם זאת, היא הוסיפה כי מערכת החינוך משופעת בנושאים כמו משבר האקלים למשל, ולפני מספר שנים הוחלט שנושא החינוך הפיננסי לא יהיה מקצוע שעומד בפני עצמו. נציגת הקרן להכוונת חיילים משוחררים ממשרד הביטחון, רחל אגאי, אמרה כי היחידה מגלה פערים גדולים בידע, ונותנת סדנאות עם פרק מיוחד שעוסק בהתנהלות כלכלית נכונה. נציג משרד הרווחה, אילן סולומון, ציין גם הוא כי המשרד מעביר סדנאות לצעירים ומסייע לצעירים שכבר נמצאים בחובות.

מנהל קשרי החוץ של איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי המערכת הבנקאית ביצעה מאז 2016 פעולות רבות כדי להגביר מודעות ואוריינות פיננסית של הציבור. הוא הזכיר כי ב-2017 אף בוצעו הדרכות לתלמידי כיתות ט', עם חומר שעבר פיקוח של משרד החינוך ובנק ישראל ועם משוב מצוין של תלמידים והורים, ועדיין בכנסת התקיימה ישיבה שכותרתה הייתה להוציא את הבנקים מהכיתות. "לבנקים יש את הידע, הניסיון, היכולת והרצון. היינו יכולים לעשות יותר אלמלא חששות שאני לא מצליח להבין את מקורן", אמר.

ח"כ ירון לוי (יש עתיד) התייחס לדברים שנשמעו בדיון ואמר כי אם נצליח לגרום לילדים שלנו להבין מה הערך של הכסף עשינו צעד קדימה. מנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה מנגד כי הנושא מוזנח קשות, וכי יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה והמדינה לא נותנת לכך העדפה ראויה. היא הוסיפה כי "לא יכול להיות מצב שאיגוד הבנקים או לשכת סוכני הביטוח, או גוף אחד שיש לו אינטרס, יהיה עסוק בהעברת תכנים פיננסיים לאוכלוסייה. בשביל מה יש את משרד החינוך? אנחנו שומעים את הנתונים המחפירים על היעדר מוחלט של אוריינות, ומצד שני פעם אחרי פעם אומרים לנו באוצר שהציבור חופשי לבחור. איזה בחירה חופשית יש לציבור כשרואים שיותר מחצי מהאוכלוסייה לא מבינה מה היא בוחרת".

היו"ר כץ סיכם ואמר כי נכנס לדיון מודאג, אך הוא יוצא קצת פחות מודאג. "תחום החינוך הפיננסי לצערי מוזנח לחלוטין, אבל יש הרבה אנשים טובים שרוצים ויש להם יכולת לעשות, ומה שמפריד בין זה לבין ביצוע בפועל הוא גוף שיכווין וינהל ויהיה בעל הבית של הדבר הזה. כל מי שישבו סביב השולחן תמימי דעים שאין חינוך פיננסי בישראל, כי לא הגדרנו שהמדינה רוצה שזה מה שיקרה. כשלא מגדירים יעד ברור שלא נגיע אליו. צריכים רצף מלידה ועד זקנה ולא יכול להיות שבמשרד החינוך לא יהיה גוף ייעודי שיעסוק בחינוך פיננסי, ואחרי זה בצבא, ואחרי זה במשרד הרווחה ואחרי זה במשרד שמטפל באוכלוסייה המבוגרת. ברגע שנגדיר לעצמנו שזה המסלול אז נעמוד ביעד הזה", אמר. עוד הוסיף כץ, כי "הגופים האזרחיים שרוצים לקחת חלק, למרות אינטרסים חבויים, אם מפקחים עליהם בצורה טובה אפשר להשתמש בהם. נבקש מכל המשרדים, החינוך, הרווחה, הביטחון, החוסן הלאומי, להציב יעד לתוכנית לחינוך פיננסי ולהקים גוף מתכלל אחד".