עומס שיפוטי והתארכות דיונים
נראה כי לא ניתן לדבר על מערכת המשפט בלי להזכיר את העומס השיפוטי הרב המוטל עליה. הדבר ידוע ואף עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה המלמד כי מבחינת העומס השיפוטי, ישראל ממוקמת במקום השני מבין שבע עשרה מדינות מערביות שנכללו במחקר. כן אין מחלוקת כי קיימת בבתי המשפט התמשכות של הליכים.
היוזמה - פיילוט לשמיעת משפטים רצופה
על-רקע מציאות זו, יזמה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת
דורית ביניש, לפני כשנתיים, עריכת פיילוט של שמיעה רצופה של משפטים. המטרה הייתה לנסות לייעל את ההליך המשפטי מתוך האמצעים הקיימים וזאת כדי לקצר את משך המשפטים ולשפר את השירות הניתן לציבור.
הייחוד שבניהול בית משפט
חשוב להקדים ולהדגיש שמבחינה ניהולית, מערכת המשפט היא מערכת מיוחדת ושונה. לכן כל שינוי שנעשה בה איננו פשוט ומצריך כלים והתייחסות מיוחדים. מערכת המשפט מורכבת משופטים בעלי עצמאות שיפוטית. על-פי החוק (סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה), אין עליהם בענייני שפיטה אלא מרותו של הדין. השופט קליפורד וואלאס, מבית המשפט הפדרלי לערעורים בארה"ב (ninth circuit), הגדיר זאת כ-A tribe with only chiefs. כשבט שיש בו רק מנהיגים. מנגד, אין גוף שיכול לבצע משימה מינהלית כלשהי בלי שיש היררכיה של תפקידים ופיקוח עליון. לכן קיים מתח מובנה בין עיקרון אי התלות השיפוטית לבין כללי האדמיניסטרציה השיפוטית. הוא מחייב איזון ביניהם, שכן מדובר בשני עקרונות חיוניים בלעדיהם לא ניתן לקיים מערכת שיפוט ראויה.
רקע על שלבי ההליך המשפטי
הפיילוט בדבר שמיעה רצופה שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים חל על כל סוגי התיקים הנדונים בבתי המשפט. עם זאת, הואיל והבעיה של התמשכות הדיונים התבטאה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעיקר בתיקים האזרחיים, התמקד הפיילוט בעיקר בתיקים האזרחיים.
לשם הבנת הנושא כדאי להזכיר שהמשפט מורכב ממספר שלבים ומעורבים בו כידוע, מספר גורמים. לדוגמה, משפט שעניינו תביעת פיצויים בגין נזק שנגרם בשל
רשלנות רפואית, מעורבים תובע, נתבע, עורכי הדין של הצדדים ומומחים רפואיים המחווים את דעתם בנושא. תחילה מתקיימים הליכים מוקדמים במסגרתם, בין השאר, הצדדים נדרשים לגלות זה לזה פרטים ומסמכים רלוונטיים ומוגשות חוות דעת מטעם המומחים. רק לאחר מכן מגיע שלב הבאת הראיות (השמעת העדים) שהוא למעשה לב המשפט. בסיומו מסכמים הצדדים את טיעוניהם ובסוף התהליך ניתן פסק הדין. השלב הזה, שמתחילת שמיעת הראיות ועד למתן פסק דין, צורך את הזמן השיפוטי הרב ביותר, כאשר הזמן השיפוטי הוא המשאב המצומצם ביותר. מטעם זה החלטנו למקד את הפיילוט של שמיעה רצופה תחילה בשלב של הבאת הראיות ועד למתן פסק הדין.
המצב לפני עריכת הפיילוט
מה המצב שהצריך שינוי והביא לעריכת הפיילוט? במקרים רבים דיוני ההוכחות לא נשמעו באופן רצוף. שופט יכול היה לקבוע דיון הוכחות בתיק מסוים לתאריך מסוים, לשמוע את הראיות שהוצגו באותו יום, ואם שמיעת הראיות לא הסתיימה, הדיון נדחה להמשך למועד אחר כעבור מספר חודשים. זאת מכיוון שבינתיים יומן המשפטים של השופט התמלא בדיונים אחרים. כך קרה שחלף לעיתים זמן רב בין דיון הוכחות אחד למשנהו כאשר בין הדיונים נשמעים במקביל תיקים רבים אחרים. זאת ועוד, אם היה גם צורך לבטל דיון אחד או יותר - תופעה מאוד שכיחה בדרך ההתנהלות הנוהגת - אז חלף זמן רב אף יותר. כמו-כן, בדרך כלל הסיכומים של טיעוני הצדדים היו מוגשים לבית המשפט בכתב - דבר שהצריך דחייה נוספת לאחר סיום שלב ההוכחות. יתרה מזו: בשל חלוף הזמן הרב בין הדיונים, היה צורך לפני כל דיון, ובכלל זה לפני כתיבת פסק הדין, לרענן את הזיכרון על-ידי קריאה חוזרת של כל העדויות וכל המסמכים שהוגשו. לעיתים לא נדירות מדובר בקריאה חוזרת של מאות ואף אלפי עמודים. כך קרה שהמשפטים התארכו ונמשכו על פני חודשים רבים ואף שנים רבות.
עיקרי הנוהל בדבר שמיעה רצופה של משפטים
הפיילוט בדבר שמיעה רצופה נועד למנוע את הימשכות ההליכים המתוארת. לשם כך נערכו נוהלים כתובים בנושא. הנוהל בתחום האזרחי נכתב - על-ידי השופטים
יצחק ענבר ו
צבי זילברטל. על-פי הנוהל, לפני שלב הבאת הראיות מתקיים דיון מסכם. בדיון זה מוודאים שכל ההליכים המקדמיים הסתיימו: הוגשו תצהירים, הוגשו חוות דעת מומחים וכדומה ונערכת תוכנית למשפט: נעשה בירור עם באי-כוח הצדדים לגבי מספר העדים שכל צד עומד להביא ולגבי הזמן המשוער לחקירתו של כל עד ובהתאם לכך נקבעים מספר הדיונים הנדרשים, נקבע סדר היום לכל דיון ונקבעים מועדי הדיונים. יודגש כי אין מדובר במועדים הנכפים על הצדדים בלא התחשבות בהם, אלא במועדים מתואמים - עד כמה שניתן - עם יומניהם של עורכי הדין. הדבר נעשה זמן רב יחסית מראש (כשלושה ארבעה חודשים) והמועדים נקבעים ברציפות. ברציפות - אין הכוונה מיום ליום, וזאת מתוך התחשבות בעורכי הדין, אלא פעם עד שלוש פעמים בשבוע. הסיכומים לא מוגשים בכתב אלא נשמעים בעל-פה עם תום שלב הראיות. בסמוך לאחר מכן נכתב פסק הדין וזאת בזמן שהוקצה לכך מראש ביומנו של השופט. השופט איננו שומע מספר רב של תיקים במקביל, אלא מספר מצומצם יותר שמאפשר לו לעמוד בזמנים שנקבעו.
מועדים שתואמו באופן האמור, לאחר שנעשתה יחד עם הצדדים הערכה של הזמן הנדרש לצורך שמיעת העדים בתיק, לא יידחו אלא בנסיבות יוצאות דופן ובלתי צפויות שאינן בשליטת הצדדים, זאת בהתאם למדיניות מצמצמת של דחיות דיונים כפי שפורטה בנוהל שהוצא לאחרונה בנושא זה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון.
היתרונות בשמיעה רצופה
היתרונות הגלומים בהתנהלות דיונית זו ברורים: יש בכך כדי לקצר את משך המשפט; כל ישיבה מתנהלת כשהזיכרון לגבי הראיות שהובאו בישיבה הקודמת עדיין רענן. אין צורך לחזור ולקרוא שוב ושוב את החומר; קיום הסיכומים בעל-פה מאפשר בנוסף לקיצור הזמן, גם למקד את הצדדים לשאלות שנותרו להכרעה, לצמצם מחלוקות, ולהשיב על שאלות השופט הדורשות לדעתו הבהרה. בדרך התנהלות זו, בעלי הדין יודעים כי אף אם הם נאלצים להמתין למועד המשפט, כשיחל שלב שמיעת הראיות, המשפט יתנהל ברציפות ויסתיים תוך זמן סביר.
יישום הנוהל
יישום נוהל שמיעה רצופה נעשה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. הוא הועלה על הכתב והופץ לקבלת הערות. תחילה לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ולאחר מכן ללשכת עורכי הדין, לפרקליטות ולסנגוריה הציבורית. בעקבות זאת נתקיימו עמם ישיבות תיאום והנוהל קיבל את ברכת כל הגורמים.
כן הוחלט שיישום נוהל השמיעה הרצופה ילווה על-ידי מומחה בעל שם בתחום הניהול ולפיכך פרופ' בעז רונן וצוותו מלווים אותנו בהדרכה וייעוץ ניהולי.
הנוהל מיושם כפיילוט בבית המשפט המחוזי בירושלים החל מחודש יולי 2008 (קרוב לשנתיים).
החל ממועד זה, כל התיקים האזרחיים החדשים שהוגשו לבית המשפט הועברו לטיפולם של שמונה שופטים - מתוך 23 תקני שיפוט של בית המשפט - העוסקים בתחום האזרחי ועבודתם מתמקדת בעיקר בתחום זה.
הונהגו פגישות חודשיות עם השופטים ובהן נדונו בעיות שהתעוררו תוך כדי יישום הנוהל וכן הוצעו דרכים לפתרונן.
השופטים נתבקשו לדווח לי על גבי טופס שהוכן למטרה זו על כל תיק אזרחי שהסתיים במסגרת הפיילוט לאחר קדם משפט מסכם.
כן התקיימו פגישות תקופתיות עם פרופ' בעז רונן וצוותו לבחינת יישום הנוהל ותוצאותיו.
תוצאות הנוהל
הפיילוט מסתמן כהצלחה ברורה. בדיקות שנעשו על-ידי פרופ' רונן ואנשי צוותו שבחנו את הדיווחים של השופטים וכן תיקים שהתנהלו לפני הפיילוט מלמדות ששלב ההוכחות הממוצע בתיקים האזרחיים התקצר באופן מרשים. מתברר כי מתחילת המשפט ועד לסיומו, התקצרה התקופה ב-22%, מקיום קדם משפט מסכם ועד מתן פסק דין התקצרה התקופה ב-57% וממועד הסיכומים ועד למתן פסק דין התקופה התקצרה ב-68%. קרי, משך המשפטים בתיקים אלה התקצר באופן משמעותי.
כמו-כן, בראיונות שערכו אנשי צוותו של פרופ' רונן עם השופטים שהשתתפו בפיילוט והתנהלו בהתאם לנוהל שמיעה רצופה של דיונים, הובעה שביעות רצון רבה מהנוהל והועלתה משאלה, להרחיבו גם לשלבים המקדמיים של המשפט. השופטים ציינו כי ניהול המשפט היה קצר וענייני יותר, שמיעת הסיכומים בעל-פה אפשרה להם להתמקד במחלוקות העיקריות ולצמצמן, וכתיבת פסק הדין נעשתה קלה יותר.
בתחילה חלק מהשופטים הביע חשש שהואיל והתנהלות על-פי הנוהל מביאה לכך ששופט שומע בתקופת זמן נתונה מספר תיקים קטן יותר בו זמנית, ישיבת ההוכחות הראשונה בכלל התיקים האזרחיים תיקבע למועדים מאוחרים מבעבר. ואולם הואיל ובשל השמיעה הרצופה, משך חיי התיק הממוצע התקצר, התקופה הכוללת עד לשמיעת ההוכחות לא התארכה.
דחיות דיונים
בעיה אפשרית נוספת עלולה להתעורר כתוצאה מביטול דיונים. אך מובן הוא כי אם תוכנית המשפט תשתבש, והדיונים יידחו ולא יקוימו במועדם, נחזור למצב של התארכות דיונים שפוגעת בציבור המתדיינים ומטילה צל על עשיית צדק במשפט שכן צדק דחוי הוא צדק מנוע. לעתים, אין מנוס מדחיית דיונים. כך למשל כאשר אחד העדים או באי-כוח בעלי הדין נופל למשכב פתאומי, וכן לידה או חס וחלילה לוויה של בן משפחה קרוב. אבל, כאשר דחיות דיונים הפכו לשגרת התנהלות ובשמונים אחוז מהתיקים, אם לא למעלה מכך, מוגשות בקשות לדחיית דיונים, לא ניתן לקיים משפטים באופן רצוף ותקין, הדיונים מתארכים, והציבור יוצא נפסד. למעשה, אין מי שחולק על כך שקיימת בעיה של דחיית דיונים הגורמת להתארכות המשפטים. ואולם, כל אחד רוצה שהבקשה הספציפית שלו לדחיית הדיון, תיענה בחיוב. גם השופטים קורסים תחת עומס התיקים וכשבאה בקשה לדחיית דיון, שתפנה להם קצת זמן, קשה להם לסרב לה. לכן, נוהל נשיאת בית המשפט העליון הקובע מדיניות מצמצמת של דחיית דיונים איננו נוהל פופולרי. אבל זה נוהל נכון ומתחייב. אם נקפיד על שמיעת משפטים רצופה, ואם נשרש מקרבנו את הקלות שבדחיית דיונים, נתייעל ונשרת את הציבור בצורה מיטבית יותר.
