היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת בקבלת עתירתו של יו"ר דואר ישראל, מישאל וקנין, נגד הדחתו בידי שר התקשורת, שלמה קרעי, והשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דוד אמסלם. כך עולה מהתגובה המקדמית שהגישה הפרקליטות לבג"ץ (5.9.23). עמדתם של קרעי ואמסלם תוגש בנפרד. קרעי יזם את ההדחה בטענה לתפקוד לקוי מצידו של וקנין, אך מיארה אומרת שאין לכך בסיס עובדתי, ההליך היה פגום מעיקרו ושורת הכשלים במהלך "חותרים תחת התפיסה של עצמאות תפקיד הדירקטור בחברה הממשלתית". היא מציינת, כי זו הפעם הראשונה מאז נחקק חוק החברות הממשלתיות לפני 50 שנה, שהדרג הפוליטי עושה שימוש בסעיף המאפשר לו להדיח דירקטור. לדברי מיארה, וקנין הפריך בשימוע שנערך לו את הטענות שהעלה קרעי, והוא אף "התמודד עם אתגרים משמעותיים והוביל מהלכים מורכבים הנובעים מהליכי ההבראה וההפרטה עליהם החליטה הממשלה ביחס לחברה". קרעי ואמסלם נימקו את הדחתו בין היתר בריבוי תלונות על הדואר - אך המציאות הפוכה ומספר התלונות נמצא בירידה, מציינת מיארה. הדחתו של וקנין נעשתה בלא קיום אמיתי של חובת ההיוועצות עם רשות החברות, ממשיכה מיארה. היא מעירה, כי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, התנגד להדחה כאשר הרשות הייתה תחת סמכותו ולפני העברתה לידי אמסלם. עוד אומרת מיארה, כי קרעי ואמסלם לא בחנו את האפשרות לנקוט צעד קיצוני פחות, כך שהדירקטוריון ידון בנושאים שמציגים השרים בלא לפגוע בעצמאותו. במקום זאת, הם בחרו מיד בחלופת ההדחה חסרת התקדים. השימוע שנערך לווקנין, טוענת מיארה, נראה כאילו נעשה לאחר שקרעי כבר החליט להדיח אותו. לדברי מיארה, "המהלך שביצעו השרים מקים חשש ממשי לפגיעה בעצמאות הדירקטורים בחברה. החלטת השרים עלולה לגרום לאפקט מצנן שירתיע את הדירקטורים המכהנים כיום בחברות הממשלתיות, מהמשך מילוי תפקידם לטובת החברה תוך הפעלת שיקול דעתם באופן עצמאי ומקצועי. חשש נוסף הוא מפני פגיעה בהליכי ההפרטה המורכבים בהם מצויה החברה בתקופה זו ואף בהמשך יישום הליך ההבראה המורכב בו נמצאת החברה". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ערין ספדי-עטילה ומתניה רוזין.