חברת החקלאות פריאור ניצלה עובדים אזרחי בורקינה-פאסו, אחת המדינות העניות ביותר בעולם, אשר הובאו ארצה בהטעיה והעסיקה אותם בשכר נמוך במיוחד ובלא לשלם את כל המגיע להם. כך קובעת (1.9.23) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, חופית גרשון-יזרעאלי. 17 התובעים הגיעו ארצה בדצמבר, במסגרת תוכנית של תנועת המושבים (אז בראשותו של מאיר צור) למתנדבים זרים בחקלאות. בפועל הם הובאו בידי חברת ד.ח.פ.ש (כיום אגרוול) בניהולו של שרון חדד. העובדים שילמו לד.ח.פ.ש ולשלוחתה בארצם 1,250 דולר כל אחד. הם הוצבו בבית האריזה של פריאור באשקלון, החברה סיפקה להם מקום לינה ושילמה 3,000-2,500 שקל בחודש תמורת שישה ימי עבודה בשבוע, החל מהשעה 06:00 בבוקר. שר הפנים דאז, אריה דרעי, הפסיק את התוכנית לאחר שלושה חודשים, בעקבות תחקיר בחדשות ערוץ 2 בו טענו העובדים, כי נאמר להם שיגיעו ארצה להשתלמות בחקלאות. גרשון-יזרעאלי קובעת: "הנתבעות ניסו לצייר את התוכנית כאילו נבעה ממניעים אידיאולוגיים ציוניים, תוך דאגה לרווחת החקלאים ולשיפור תדמיתה של מדינת ישראל בעולם. בפועל, מן הראיות עלה כי בכל הנוגע לפריאור ולחברת ד.ח.פ.ש היו ה'מתנדבים' עסק כלכלי לכל דבר, בחסות תנועת המושבים. פריאור קיבלה למעשה עובדים זרים לעבודה במשרה מלאה בתמורה סמלית. חברת ד.ח.פ.ש נהנתה מעמלה חודשית בגין כל 'מתנדב'. "...לא הוכחה הסכמה מודעת מראש של התובעים להתנדבות ללא שכר. הוכח כי פריאור וחברת ד.ח.פ.ש, וייתכן שאף תנועת המושבים, הרוויחו במישור הכלכלי, על חשבונם של התובעים שהועסקו תמורת דמי קיום בשיעור כמחצית משכר המינימום". גרשון-יזרעאלי קבעה, כי פריאור וד.ח.פ.ש היו במשותף המעסיקות של העובדים, בעוד לא ניתן לומר זאת על תנועת המושבים. 17 העובדים תבעו 1.2 מיליון שקל. גרשון-יזרעאלי קיבלה חלקית את תביעתם של 13 מהם (הקשר עם האחרים נותק והם לא העידו) וקבעה ששתי החברות יפצו אותם ב-570,000 שקל על הפרשי שכר ונזק בלתי ממוני. החברות גם חויבו בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. היא נמנעה מלפסוק הוצאות לטובת תנועת המושבים, למרות דחיית התביעה נגדה, וזאת בשל חלקה המרכזי באירועים. נציגת הציבור שוש ברוך הסכימה עם גרשון-יזרעאלי. את העובדים ייצגו עוה"ד תומר ורשה ועומרי רטנובסקי, ואת הנתבעות - עוה"ד דודו זהבי ואייל נמיר.