בראשית דבריה התייחסה שוורץ לעצירת מסלול הטבת 43 של רשות החדשנות להגנת השקעות של גופי השקעה מוסדיים בתעשיה עתירת הידע. לדבריה: "זו הייתה תוכנית מצוינת מבחינתנו, השקיעו במסגרתה 1.25 מיליארד ש"ח מתוך 2 מיליארד שהוקצו לעניין, זה הביא להתקשרויות מקומיות והשקעות נוספות, ש-42% מהן היו בסבב C ומעלה, שאלו שלבים שיותר קשה להשקיע בהם".
באשר למומחים זרים אמרה: "מדינות שונות מעניקות למומחים תמריצי מס הכנסה, פטורים ממס ותמריצים הנוגעים לפטנטים כדי לעודד אותם להגיע ולקדם את התעשיה המקומית. בישראל ישנם לא מעט קשיים, בין היתר בהארכת אשרת השהות שניתנת לשנה וניתנת להארכה של עד 5 שנים בלבד. בחו"ל מקבלים די מהר אשרה ל-5-7 שנים. הטבת המס שניתנת כאן מסתיימת אחרי שנה אחת בלבד גם אם נשארים 5 שנים. בדנמרק לדוגמה הם מקבלים 7 שנים ובמדינות נוספות 5 שנים. נוסף לכך קיימים קשיים אחרים בשהות שלהם כאן כמו ביטוח רפואי, פתיחת חשבון בנק, הם לא יכולים להוציא כרטיס אשראי ועוד".
עו"ד אמיר גונן, רשות החדשנות הוסיף: "מבחינת רשות האוכלוסין מומחה שמגיע לכאן יכול להביא איתו את המשפחה, אבל ישנם יש קשיים אחרים כמו הרשמה של הילדים לאוניברסיטה, מתן אישור העסקה לבן או בת הזוג וכו'.
בתגובה לדברי ביקש יו"ר הוועדה ח"כ ליברמן לבחון ולקדם הנושא כדי לוודא כי מומחה שמגיע לישראל יקבל את המעטפת הנדרשת להשתלבות שלו ושל משפחתו, לרבות ביטוח רפואי, אישורי עבודה, בתי ספר וכו'.
בנושא המענקים אמרה שוורץ כי "בארה"ב נותנים מענקים נרחבים לתעשיית השבבים ולטכנולוגיות ירוקות, באירלנד תומכים מאוד בתחום הגיימניג ורואים נהירה של חברות שעוסקות בתחום הזה לשם.
בישראל התמיכה לא מספקת, אין קריאה להתמחות סיגמנטלית. בנוסף, בארץ אין כמעט מענקים להקמת פעילות, אלא רק לפיתוח. בפולין, הונגריה, סין ועוד רואים מענקים נרחבים להקמת פעילות חדשה או להעברת פעילות אליהן. התקציב המושקע במחקר ופיתוח (מו"פ) עומד כבר קרוב ל-20 שנה על 1.5-2 מיליארד ש"ח, זה הולך ונשחק ואנחנו למעשה רק הולכים אחורה. באירופה התקציב הממוצע עומד על 0.5 מהתוצר".
לגבי אימוץ הוראות ה-Pilar 2 אמרה: "בעוד שבעולם מדברים על מענקים והטבות כדי לספוג את העלייה, בישראל עדיין לא גובשה מדיניות ואין שום אמירה של הממשלה לגבי הטבות חלופיות כנגד הטלת המס. יש חוסר בהירות גדול וזה לא טוב לעסקים. באירלנד, ארה"ב ובמדינות נוספות כבר הצהירו על המדיניות ונותנים זיכויים רוחביים לכל חברות ההייטק. לימור קפלן, רשות המיסים, השיבה לדברים ואמרה: "החלת הוראות Pilar 2 בישראל עדיין נמצאת בדיונים פנימיים. אם תתקבל החלטה ליישם אותן, המדינה תיתן לזה טיפול הוליסטי. המדינה לא תיפגע בשוק ההייטק בהעלאת שיעורי המס מבלי לתת הטבות שמשפות על זה. אנחנו כמדינה לא נשאר מאחור. ". עם זאת הדגישה קפלן כי מדיניות הממשלה בנושא נמצאת עדיין בהליכי גיבוש ובבדיקות מקצועיות: "המתווה של ה-
OECD מתיר תמריצי מס שונים ממה שנהוג היום. ישראל תצטרך להתאים את עצמה".
נועם דן, רכזת מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים, משרד האוצר השיבה לדברים: "הממשלה מפעילה כלים ונרחבים לתמיכה בהייטק, החל מתמיכה ישירה של מענקים בשווי מיליארד וחצי ש"ח בשנה. מעבר לזה יש תמיכה ישירה דרך הטבות מס נרחבות ומשמעותיות. תקציב רשות החדשנות והמענקים אכן לא משתנה כמעט משנה לשנה אבל הוא עומד בדיוק על חצי אחוז מהתוצר, דומה מאוד לארה"ב ולמדינות ה-OECD. המדינה מתקצבת הכשרות הון אנושי לתעשיית הייטק כבר מכיתות הצטיינות ומופת במערכת החינוך, מרכזים אזוריים ללימוד פיזיקה, ועד להגדלת כמות הסטודנטים בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב ועוד. רק לאחרונה עבר 'חוק עידוד תעשיה עטירת ידע' שמתמרץ הקמה והנבטה של חברות הייטק על-ידי המרצה למי שמשקיע בהם, עוסק בקניין רוחני ועוד". לגבי השבת מסלול 43 אמרה דן: "יש המון ביקורת על המסלול הזה שהיו בו הרבה טעויות, אנחנו עובדים על יצירת מסלול אחר שיתן מענה לנושא הזה".